הומאוסטזיס
פורסם:
13:49
26/04/2011 
נצפה 1,071 
שלח לחבר
טענת פרויד שאדם מונע להגיע לשלווה לא מתיישבת עם הרבה דעות שאנשים דווקא מחפשים מתח והרפתקאות. כשאין לו מה לעשות יש לו תחושת ריקנות, שעמום, מכאן שהוא לא מחפש להגיע אך ורק לרוגע ושלווה. פרויד טען גם שמתח מיותר זה דבר לא טוב, לא טוב להדחיק דחפים- אם יש כעס למשל לא טוב להשאיר אותו בפנים ולדכא אותו, צריך לפרוק אותו וחשוב שפורקן זה יהיה באמצעות התנהגויות חברתיות- למשל רופאים יכולים להוציא את כעסם ע"י "פגיעה" באנשים שבעצם מטפלים בהם, מתעלים את הכעס- צעקות במגרש כדורגל וכדומה, בצורות שלא פוגעות באנשים- היטהרות= קטרזיס. אדם שמבטא הרבה כעס אבל לומד להיות כעסן ויכול לפגוע בעצמו עקב כך- מגביר נטיה למחלות לב, להעלאת לחץ דם, אדם שצועק במשחקי כדורגל לא יחזור שליו לגמרי אח"כ אלא גם ילמד דרך כאן להיות כעסן, אז טענת פרויד לא הכי נכונה. פרויד ראה אנשים עם בעיות נפשיות שהרבה פעמים היו קשורות לדחפים אנטי חברתיים ואם הפנימו זאת זה הוביל להפרעות בחייהם. דילר ומילר- שני פסיכואנליטיקאים ידועים תרגמו את פרויד לניסוחים בהביוריסטיים.
הם שייכים בבסיסם לפסיכואנליזה. הם ותנים דוגמא לאשה מופרעת ניורוטית, זמן קצר אחרי שהתחתנה היתה הולכת לפאבים עד שעות מאוחרות ואח"כ מנסה לעצור טרמפים עם נהגי משאיות ש"ניצלו אותה". כיוון שלא יכלה לקיים יחסים עם בעלה, היתה הולכת וסופרת את פעימות ליבה מפחד שתקבל התקף לב לאחר שאלו ניצלו אותה. הוריה המאמצים היו מענישים אותה באמרה ביטויים של מין/ תוקפנות מצידה. נוצר אצלה קונפליקט- מצד אחד דחף מיני חזק, מצד שני חרדה אך אם מישהו כופה עליה אז זה "בסדר". הבהביוריסטים הביאו אותה למצב בו היא מודעת למעשיה. ההנחה היא שהדחקת מין ותוקפנות עשויה להביא אדם למצב בו הוא מזיק לעצמו באופן שיטחי וכפייתי. פרויד טוען שאנשים הסובלים מהפרעות תוקפניות ואלימות גדלו בסביבה כזו, היא יחס התנהגויות אלה והצביע על הסביבה כגורם המביא את אותם אנשים למצבים האלה. הדחפים המרכזיים של האיד הם תוקפנות, מין ואוכל. פרויד אומר שתוקפנות ומין אלו הם הסיבות הבסיסיות להפרעות נפשיות ומכאן שהאיד שולט עלינו בנסיבות מסוימות (הרבה מהבעיות הנפשיות קשורות לדברים אלו). האגו מתפתח לפי פרויד בגיל 6 ח' בערך.
זו מערכת שמנסה לכוון את התנהגות האדם בהתאם למציאות. כלומר, האגו מנסה לדכא התנהגויות ולמנוע שעלולות להביא לעונש או נזק כלשהו. הילד לומד שיש דברים שלא טוב להכניס לפה, בגיל יותר גדול לומד לא לעשות מה שההורים לא מרשים כדי לא לקבל עונש וכן הלאה. זו מערכת הגיונית- מחשבות, רגשות, שיפוט. דברים שבאמצעותם תופסים את המציאות, האגו כולל גם התנהגויות שעל ידיהם מספקים את המטרות שלנו (כמו השגת כסף). התפקיד המרכזי של האגו הוא לספק את דרישות האיד, את הדחפים שלנו בצורה מציאותית כי אחרת יהיה מתח באישיות ותסכול שיתבטא אח"כ בהתנהגויות לא טובות והפרעות נפשיות. דוחף אותנו ללמוד מיומנויות, לקנות ידע, לחזק יכולות טובות והפרעות נפשיות. דוחף אותנו ללמוד מיומנויות, לקנות ידע, לחזק יכולות חברתיות. האדם הנורמאלי יודע להסתגל כי יש לו אגו טוב. הוא מתמודד עם המציאות ויש לו היכולות לכך. מטרה שנייה של האגו לפעמים היא לבלום, לדכא את האיד. אם ילד מרגיש כעס כלפי אביו הוא צריך לבלום זאת, להתאפק. אדם אימפולסיבי מביא לעצמו צרות, לכן צריך להתאפק, להיות סבלני.
מטרה שלישית של האגו היא לקדם התנהגויות שתואמות את מערכת הערכים שלנו, את הסופר אגו. אצל אדם דתי האגו יגרום לו ללכת להתפלל בכדי שהאדם ירגיש טוב ויתנהג בהתאם לערכיו. האגו צריך לדכא לפעמים את האיד על חשבון הסופר אגו (רצון לאכול לעומת צורך לצום עקב הדת למשל, אדם הומוסקסואל שבערכיו זה לא מקובל ינסה לדכא זאת). אדם מסתגל זה אדם שיש לו אגו שיודע להסתדר עם האיד, הסופר אגו, עם המציאות. זו מערכת שמפקחת על חיינו וצריכה להסתדר (האגו), אם היא לא מסתדרת יש בעיות. יש באגו מנגנוני הגנה. אם יש קונפליקט שאי אפשר להסתדר איתו וגורמות חרדה ובעיות שלא אפשר לפתור בצורה רציונאלית מסלקים אותם מהתודעה, מחביא אותם בתת מודע בכדי לא להתעסק איתם. מנגנוני הגנה הם מנגנוני הונאה עצמית. אני מסלק את הבעיות שמטרידות אותי לתת ההכרה והן נשארות שם ויגרמו למתחים, חרדה ועלולות להוביל להפרעות נפשיות.
זה נעשה אוטומטית, באינסטינקט. הסילוק מהתודעה חמור, זו פצצת זמן שיכולה להתעורר בהמשך חיינו ולעורר בעיות. פתרנו כאן בעיה רגעית שכרגע לא נחשוב על הבעיה, אך בעתיד זה פתאום ישתלט עלינו מהתת מודע ולא נדע להשתחרר מזה. פרויד אומר שמסתתר שד מאחורי הפרגוד, אתה לא יודע עליו ואל תתן לו נשק- לתת לשד הזה דברים שמפריעים בהכרה ולהעביר אותם לתת בהכרה זה מסוכן, השד יגדל ויתחזק ועלול בשלב מאוחר יותר למרר את חיינו. אי אפשר לשלוט על שד זה. זה גורם תהיות האם אנחנו לא שולטים על חיינו? מצד שני נשמע הגיוני להסבר תופעות שונות. אי אפשר לחיות בלי תת הכרה ואי אפשר לקבל את תת ההכרה. מחקרים מראים לעומת טענת פרויד שאנשים שמוציאים את האגרסיות שלהם בתוקפנות לא מצמצמים את תוקפנותו, אלא דווקא מלמדת את האדם להיות תוקפן וכעסן יותר.
תגיות:
פסיכולוגיה
- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של Marcel
- אודות Marcel
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- דרכי טיפול בחרדות
- איך תדעו שהפסיכולוג באמת עוזר לכם?
- תוך כמה פגישות ניתן ליהנות מתוצאות הטיפול הפסיכולוגי?
- בלי קולות רקע: לא תמיד כדאי לשתף חברים בטיפול שלכם
- זכותכם להפסיק את הטיפול הפסיכולוגי בכל עת
- טיפול פסיכולוגי יכול לסייע במציאת זוגיות?
- טיפול בשיטת nlp
- טיפול בדיכאון אחרי לידה
- פסיכולוג קליני
- טיפול בחרדות מתחיל ראשית כול בגילוי שלהם
- אבחון קשב וריכוז בחיים
- אני-רקסיה…
- טיפול קוגניטיבי – איך זה עובד?
- החרדה ואנחנו
- קורס תטא הילינג לשיפור החיים
- נא להסיר נא להסיר נא להסיר נא להסיר נא להסיר
- מערכת העצבים
- חוסר תיאבון
- סומק בפנים
- כאב-ראש חולי
RSS |
כל הזכויות שמורות רובו תכנים שגולשים כותבים | מאמרים 2017-2011
© תוכן הכותבים מופץ ברשיון Creative Commons