תנועות גוף
מאפשרות רמת הבעה ותחכום שאינם אפשריים בצורות אחרות של תקשורת לא-מילולית. כאשר אנשים מדברית על שפת-גוף, הם מתייחסים בדרך כלל לתנועות איברי
הגוף. כמה מחברים ניסו לסווג תנועות גוף. מיכאל ארגייל הציע חמש פונקציות, שתנועות הגוף משמשות, הן: תיאור נוסף של הודעה מילוליות שפות סימנים ותנועות; ביטוי
של רגשות; ביטוי אישיות; פעולות בחגים ובטקסים דתיים. פאול אקמן וולס פריזן הציעו אף הם חמישה סוגים, אך אלה היו: סמלים (תנועות הבאות במקום מלים); תיאורים
(תנועות המלוות מלים); ווסתים (תנועות המבטאות או מסמנות שינוי בתפקיד בעת דיבור או האזנה); מסגלים (תנועות ,כגירוד ראש, ספיקת ידיים והתעסקות עם חפצים
המלמדות על מצבו הרגשי של האדם); מביעי רגשות (תנועות המבטאות רגשות ישירות, כגון הבעות פנים).
אך יהיו הסיווגים אשר יהיו, אין ספק שאפשר להשתמש בתנועות, כדי להביע קשת רחבה של גישות, רגשות והודעות אחרות. מיכאל ארגייל מפרט מספר תנועות מקובלות
בעלות מובן כמעט אוניברסלי, כגון: נענוע אגרוף להביע כעס, חיכוך כפות ידיים בציפיה, מחיאות כפיים כסימן להערכה; הרמת יד כדי למשוך תשומת לב; פיהוק כסימן
לשעמום; טפיחה על גב השני כעידוד, ושפשוף הבטן כסימן רעב. גרהרד נירנברג והנרי קלרו אומרים, כי תנועות משמשות סימוני פתיחות, התגוננות, כוננות, עידוד, תסכול,
ביטחון, עצבנות, קבלת הדין, ציפיה, קשר וחשדנות. הם מראים, כיצד התנועות קיימות גם כאשר הזולת איננו קיים בשטח, למשל בשיחת טלפון או בשימוש ברשמקול.
- כעת נחל את חיורנו בהשפעה זו של התקשורת השקטה. אך ראשית, הבה בנסה תרגלל אשר יכיננו לבאות.
תגיות:
שפת הגוף- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של אורלי בירון
- אודות אורלי בירון
- מידע נוסף