המלחמה הגדולה
פורסם:
14:22
26/10/2011 
נצפה 1,235 
שלח לחבר
בעקבות ירידת המתח הזו החלו המדינות האירופאיות להגדיל את ניסיונותיהן לכיבושים קולוניאליזם שונים, מה שהביא לגידול הציים ולכרסום נוסף במעמדה של בריטניה כמעצמה ימית. על מנת להקל את הסיכונים שעמדו בפניה במזרח ולהגן על האינטרסים שלה באסיה כרתה בריטניה ברית עם יפן בשנת1902, וחתרה ליישוב המחלוקות הימיות עם צרפת, מה שהותיר את רישומו על איטליה שחשה מאוימת מאחר וקו החוף שלה,כלומר גבולה, היה פגיע יחסית. הבריתות הללו יצרו מחדש מתיחות במערכת, מה שהוביל הסכם הבנות בין בריטניה לצרפת באשר לשאלת כיבוש מצריים,בשנת1904,ולרגיעה ביחסים בין שתי המדינות. שני נושאים עיקריים גרמו "למהפכה הדיפלומטית" של 1904-1905: הראשון היה החשד המתגבר של הבריטים והצרפתים כלפי השאיפות הגרמניות באירופה ובמזרח ( חיל הים הגרמני נדמה כאילו נבנה במיוחד כדי להתמודד מול הבריטים והצרפתים דאגו מכוונותיהם של הגרמנים ביחס לאוסטריה-הונגריה). סיבה נוספת הייתה עלייתה של יפן כמעצמה צבאית יחד עם ירידתה של רוסיה למעצמה מהדרג השני למספר שנים. הדבר העביר את כובד המשקל הצבאי לגרמניה,שהפכה לשחקנית המשמעותית בזירה ,מה שמאיים על צרפת.במפגש אלתסירס ספגה גרמניה מהלומה דיפלומטית כאשר כל המשתתפות תמכו בתביעת צרפת למעמד מיוחד במרוקו, בניגוד לשאיפות הגרמניות.
שלושה מאורעות חשובים שקרו באותה תקופה הם ההסכמה הקולוניאלית הבריטית-רוסית של שנת 1907 בנוגע לפרס, טיבט ואפגניסטן. הדבר יצר שקט בין הרוסים לאנגלים ואי נוחות בקרס הגרמנים שחשו עצמם "מכותרים" באירופה. הנושא השני היה "מרוץ פיתוח הצי" שהתחולל בין גרמניה לבריטניה בשנים 1908-1909, כאשר כל מדינה ניסתה לבנות צי עדיף. ניסיון של הבריטים לסיים את המרוץ הזה בדרכים דיפלומטיות ניתקל בתגובה גרמנית שדרשה שבריטניה תישאר נייטרלית במקרה של מלחמה אירופאית. משבר הבלקן שלאותה שנה, בו סיפחה אוסטריה-הונגריה את פלחי בוסניה-הרצגובינה בניגוד לדרישות הרוסים הביא לכך שגרמניה הכריזה שעל רוסיה להשלים עם המציאות החדשה או לשאת בתוצאות. הרוסים אומנם וויתרו אך חלה ברוסיה תגובה פטריוטית עממית אנטי-גרמנית והבנה שיש להיצמד אל בעלות הברית. משבר נוסף פרץ ב1911 כאשר בריטניה התערבה בסוגיית מרוקו כנגד גרמניה ובעד צרפת. כתוצאה מכך החלו דיבורים גלויים בכל אחת מהמדינות על התקרבות הסכסוך הבלתי- נמנע מרוץ חימוש. ב1912 נחתם ההסכם הימי בין בריטניה לצרפת. האירוע המשפיע ביותר על פריצת המלחמה לבסוף היה ככל הנראה הרצח של יורש העצר האוסטרי , הארכי-דוכס פרדיננד, שגרם להתקפה אוסטרית-הונגרית על סרביה, מה שהוביל לכניסת הרוסים למערכה לעזרת בת -בריתם הסרבית ,מה שהוביל לאחר מכן ללחץ בשלטון הגרמני ליישם מייד את תוכנית שליפן למתקפה גרמנית מערבה,מבעד לבלגיה,לצרפת.המלחמה שהייתה עתידה להתרחש תוכיח כי לא חשוב לאיזו מדינה אחת יש צבא עדיף,כפי שהיה נתפס פעם,אלא לאיזה צד,לאיזה קואליציה,ישנו צירוף המשאבים הצבאיים-ימיים-כלכליים-תעשייתיים-טכנולוגיים הגדול ביותר.
מלחמה כוללנית במאזני הכוחות,1914-1918: פתיחת המלחמה ב1914 מצאה את המעצמות השונות במיקומים ו\שונים במערכת: ארה"ב נמצאה עדיין בשוליים כמו כן גם יפן ואיטליה שסבלה מבעיות צבאיות-חברתיות-כלכליות קשות שמרה על נייטרליות בתחילה , אך ב1915 הצטרפה למלחמה לצדן של בעלות הברית. צרפת ורוסיה שהיו כאמור בנות ברית מצאו עצמן במצב בעייתי,בעיקר מבחינת התיאום האסטרטגיה בינן,מאחר והמרחק הפיזי בין שתי המדינות היה עצום. כניסתה של בריטניה למערכה,בין משיקולים מסורתיים של " מאזן הכוחות" ובין אם למטרה להגנת בלגיה " חסרת האונים", שינתה משמעותית את התמונה הכללית , מאחר ולבריטים היה החוסן הכלכלי לעמוד בפני מערכה ממושכת יותר מאשר לכל מדינה אחרת. מדוע לא הצליחה לתרגם הקואליציה של בנות הברית את העוצמה התעשייתית-כלכלית-מספרית שלה לניצחון?:
בעיה אחת הייתה הבעייתיות שביישום העליונות הימית של המעצמות האירופאיות. בעוד שבתקופות אחרות ציים שלמים היו נשלחים בין האוקיינוסים למשימות תקיפה שונות הפכו כניסתם של הצוללת המטוס והטורפדו את המשימות הללו למסוכנות ביותר ומפקדי חילות הים החליטו להשתמש פחות ופחות בכלים ההתקפיים שעמדו לרשותם (בנקודה זו יש לציין את הפגיעה בקווי המסחר הימיים כתוצאה מתקיפות של צוללות גרמניות על קווי האספקה של בעלות הברית). בעיה נוספת הייתה בעיית כוח האדם וגודל השטח שעליו היה להילחם.כאשר עמדו לרשות כל אחד מהצדדים מיליוני חיילים הנלחמים על פני מאות זירות לחימה קטנות על פני מרחבים עצומים קשה לשלוט בכוח כולו וקשה עוד יותר להגיע להכרעה משמעותית. העדר טכנולוגיה מספקת והסתמכות על חיל רגלים וחיל פרשים שהיו מוגבלים מבחינת כמות השטח שיכלו לעבור הגבילו גם הם את יכולות המעצמות.בנוסף לבעיות הללו נהנתה גרמניה משני יתרונות בולטים: הראשון,תפיסת רכס הרמות בספטמבר 1914 אשר חלשו על קו החזית המערבית ושנית,המיקום הגיאוגרפי של גרמניה במרכז אירופה, על קווי הקשר ואמצעי התחבורה הטובים ביותר בין מזרח היבשת למערב, חיפה על "כיתורה" היחסי של גרמניה ואפשר לה לשנע כוחות במהירת בין החזית הרוסית לחזית הצרפתית.השיטה הזו הוכיחה את עצמה כאשר עד סוף 1915 ספגו הרוסים שורה של מכות הרסניות מידי הגרמנים בהן הם גורשו מליטא, פולניה וגליציה, ולבסוף אף מסרביה. ניסיונות בעלות הברית לעזור לרוסיה לא צלחו. מאחר והישרדות במלחמה היא עניין כלכלי לא פחות מאשר צבאי יש להביט גם על השפעת שמלחמה על כלכלות העולם השונות: אוסטריה- הונגריה ואיטליה, שלא היו מעצמות כלכליות היו ללא ספק מתמוטטות כלכלית עד לסוף המלחמה לולא התמיכה של בעלות הברית שלהן.גם רוסיה עמדה בפני מציאות כלכלית קשה:גבולותיה הרחבים והחשופים ובידודה מבחינה גיאוגרפית הקשה על קבלת עזרה מבעלות הברית שלה ורוסיה נאלצה להשקעות כלכליות נרחבות במאמץ המלחמתי. המדינה לא השכילה להתייעל בשל השלטון הכושל של הצאר ניקולאי, ובמקום זאת פנתה המדינה בהדפסת כסף שגרמה לאינפלציה איומה ולגל שביתות עממי בעקבות האינפלציה הגואה.
למרות שבשנים הראשונות של המלחמה עמדה רוסיה בגבורה במערכה באירופה היא סבלה מאבדות קשות בנפש בהיקף של 3.6 מיליון הרוגים,חולים קשה ופצועים ועוד כ2.1 מיליונים שנפלו בשבי מעצמות המרכז. השלטון החליט בתגובה לגייס את כל הגל השני של החיילים, גברים שהיו המפרנסים היחידים במשפחה , מה שהביא למרי אדיר בכפרים ומילא את הצבא בחיילים שלא הייתה להם מוטיבציה ללחום בו. ההתנגשויות עם הצבא הגרמני העדיף מבחינה איכותית נתנו את אותותיהם ובתוך הצבא הרוסי החל מירמור וכעס כלפי השלטון.
כ-3 שנים לאחר כניסתה למלחמה מצאה עצמה רוסיה על סף התפוררות פנימית. צרפת גם היא ספגה מהלומה קשה במלחמה. אולם הצרפתים השכילו לבנות בתי חרושת רבים על מנת לענות על הדרישה בכלי נשק, משאיות, מטוסים ושאר תעשיות הקשורות למלחמה. אולם גם צרפת סבלה מלקיחת גברים עובדי אדמה לקו החזית ולמעשה נזקקה לסיוע הולך וגדל של הבריטים והאמריקנים , מבחינה לוגיסטית-כלכלית-ביטחונית. צרפת התקשתה למלא אחר האבדות הקשות בנפש שהיא ספגה מאחר ולא היו לה העתודות העצומות של כוח אדם אשר היו לגרמנים, לרוסיה,ואף לבריטים. לבסוף,באוגוסט1918, תוך כדי השענות על מספר גדול של אוגדות בריטיות ואמריקניות הצליחה צרפת להדוף את הגרמנים אל מחוץ לגבולותיה וצרפת שבה להיות מדינה חופשית. באשר לבריטניה ,היא נכנסה למלחמה באוגוסט 1914, בתחושה כי כוחה הכלכלי העצום יספיק לה על מנת להתמודד במערכה ואף להכריע אותה. אולם התוכניות הבריטיות התנפצו עד מהרה אל מול חומות המציאות כאשר שני היתרונות הבולטים של בריטניה , הצי ומערכת הבנקאות,הפכו לפגיעים ביותר בזמן המלחמה: הצי האנגלי האדיר לא ידע כיצד להתמודד מול תקיפות הצוללות הגרמניות שפגעו קשות במסחר ובעבר הלוגיסטי בין ארה"ב ובריטניה, והכלכלה הבריטית נאלצה למשוך עוד ועוד כספים מהבנקים למימון המלחמה. בריטניה שאפה להיות שחקן משמעותי במערכה כנגד גרמניה, אולם נחיתות מספרית מבחינת כמות החיילים בצבא ובעיית האשראי שהיא נתנה מדינות אחרות בהיותה מעצמה בנקאית, הפכו אותה לנסמכת יותר ויותר על ארה"ב, שהפכה למעצמה הכלכלית החשובה ביותר של התקופה עד כדי כך ששר האוצר הבריטי הכריז באוקטובר 1916 כי נשיא ארה"ב יוכל, אם יירצה בכך, להכתיב את תנאיו באירופה כולה, מצב בלתי נסבל ופגיעה בגאווה הלאומית עבור הבריטים,שראו עצמם כמעצמה מובילה. גרמניה פתחה את המלחמה בצורה הטובה מבין כל שאר המעצמות.
היתרונות הלוגיסטיים מהם נהנתה גרמניה, הן מבחינת איכות הצבא והלוחמים בו והן בשל המיקום הגיאוגרפי וקווי התחבורה הפנימיים האיכותיים אפשרו לגרמניה להכות את רוסיה, צרפת, ואף כמעט הביאו את בריטניה הגדולה לסף רעב עקב מניעת אספקת המזון ממנה. ההנהגה הגרמנית ניצלה היטב את האוכלוסייה שעמדה לרשותה ובעוד שכ13.5 מיליונים נוצלו לקרבות עצמם בים הועסקו במפעלים ובתי חרושת שהוסבו לייצור מלחמתי, ובמדינות נכבשות נעשה שימוש במחצבים טבעיים של אותה מדינה כגון שימוש בחיטה ובנפט רומניים, שגרמניה ניצלה לאחר שכבשה את רומניה ב1917. אולם גם הגרמנים נתקלו במעמסה הכלכלית הקשה שהערימה המלחמה על הכלכלה המקומית. מאחר ותעשיית המלחמה דרשה כסף רב שלא היה בנמצא החלה המדינה להדפיס כספים ולהעלות מסים, מה שהיווה מכה קשה למורל הלאומי עקב אינפלציה גבוהה ורמת חיים הולכת ויורדת. הגרמנים שאפו להגדיל כל הזמן את הייצור המלחמתי ותוכנית הינדנבורג, באוגוסט 1916,קראה לשילוש של התוצרת הלאומית למלחמה, מה שהיה למעשה בלתי אפשרי בתנאים הקיימים. על מת לעמוד בעומס נאלצה הממשלה לשחרר למעלה משלושה מילון חיילים ולהסבם לפועלי ייצור. המספר הגדול הזה בנוסף לאבדות שספגו הגרמנים בשדה הקרב עצמו הביא לפגיעה קשה ביכולת הצבאית של גרמניה. הנושא האחרון בו נכשלה גרמניה היה נושא החקלאות: מאחר וגרמניה לא יכלה לייבא מזון ממדינות אחרות בעקבות המלחמה, היא מצאה עצמה על סף רעב כאשר מרבית הגברים שעסקו בחקלאות נשלחו אל שדות הקרב.
במצב שנוצר עתה באירופה היה ברור כי חשיבותה של כניסת ארה"ב למלחה לא הייתה צבאית , אלא כלכלית. הצבא האמריקני היה מודרני פחות מהצבאות האירופאים עם תחילת המלחמה, אולם לרשות ארה"ב עמדה התעשייה הפורייה ביותר בעולם. ארה"ב הייתה מסוגלת להשיק מאות אניות חדשות (מה שהיה חשוב על מנת להתמודד מול מתקפת הצוללות הגרמניות) וכמו כן היא ייצרה מחצית מייצוא המזון של העולם. ארה"ב יכלה לעמוד במעמסה הכלכלית של תמיכה באירופה גם בזכות כלכלה פנימית חזקה, ויכלה לשלוח לאירופה תגבורת של מאות אלפי חיילים המצוידים היטב מבחינה לוגיסטית . הגרמנים מצדם פעלו להתכונן למערכה מכריעה בצרפת המשק הגרמני המתדרדר והפגיעה בחוסן הצבאי חייבה את גרמניה לנסות ולצאת למערכה מכריעה לכיבוש צרפת. בראשית יוני,1918, הגיעו כוחות גרמניים עד למרחק של כ-60 קילומטר מפריז,אולם תגבורת אמריקנית מסיבית ,בנוסף לחוסר היכולת של הגרמנים לשלט על השטח שכבר נכבש והאבדות הקשות שספגו במהלך המלחמה, הותיר את הצבא הגרמני במצב אנוש. בו בעת הגדילו כוחות הברית את יתרונם בלוחמים טריים, כלי נשק מודרניים ולוגיסטיקה משופרת ששימשה למתקפות נגד על הצבא הגרמני. לבסוף,שילוב של התמרמרות פנימית-עממית ומפלות צבאיות בחזית,הביא לכניעה הגרמנית ולמהפך פוליטי. תם הסדר הישן באירופה.
מלחמת העולם ה-1 הוכיחה בדרך הברורה ביותר, שהמלחמה המודרנית תנוצח לבסוף ע"י הצד בעל המשק המתועש והמודרני יותר וע"י קואליציה איכותית שדואגת לכל חבריה. מרכז הכובד המלחמתי עבר מהממד הצבאי לממד הכלכלי.
תגיות:
מלחמה
- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של אילנה
- אודות אילנה
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- חתונה אזרחית
- יוסי לוי יועץ שיווק באינטרנט
- מה חשוב לדעת על חתונה ביום שישי?
- דרך המילה הכתובה: כך תרשימו את המרצה שלכם
- קידום אתרים אורגני
- הסדר הכלכלי הבינ"ל הליברלי
- מידע היסטורי על גרמניה
- כלכלת גרמניה
- מדיניות החוץ הגרמנית
- האופי הגרמני והתרבות הגרמנית
- מדיניות החוץ הגרמנית
- המדיניות של אדנאואר
- תקופת כהונתו של הרארד כקאנצלר
- התקופה בין 1966-1969 – התקופה של גאורג קיסינגר
- מוסדות האיחוד האירופי
- גרמניה מה חשוב לדעת
- לימודי רדיו כמקצוע
- איך להזמין חברת ניקיון לשירותים מיוחדים
- מחיר המלחמה בקוריאה
- עימות גלובלי מלחמת העולם השנייה
RSS |
כל הזכויות שמורות רובו תכנים שגולשים כותבים | מאמרים 2017-2011
© תוכן הכותבים מופץ ברשיון Creative Commons