הגישה הניאו ריאליסטית
מתי ההסבר המערכתי יותר מתאים לבחינת תופעה?
- כאשר מגוון התוצאות האפשריות מוגבל.
- כאשר מדובר בדפוסים חוזרים, המשכיות, התנהגות קבועה.
- כאשר התוצאות לא מכוונות – אין קשר בין כוונת השחקנים לבין התוצאה בפועל.
כשרוצים להבין שינוי מסוים, משהו שחורג מן הדפוס הקבוע, עדיף להשתמש במפלסי ניתוח אחרים, פרט לרמת המערכת.
מאפייני המערכת הבינלאומית לפי הגישה:
1. מבנה המערכת:
א. עקרון מסדר: שהוא אנרכיה (בניגוד לעקרון המסדר במדינה שהוא היררכיה).
ב. מידת השונות של הפונקציות של יחידות במערכת: היחידות דומות (כל מדינה דומה אחת לשנייה, יש לה פונקציות דומות, תפקידים דומים).
ג. חלוקת העוצמה בתוך המערכת: העוצמה משתנה. ישנן שלוש מערכות אפשריות, על פי חלוקת העוצמה: מערכת רב קוטבית (שלושה שחקנים ויותר, כמו מאזן הכוחות במאה התשע עשרה), מערכת דו קוטבית (כמו ארה"ב ובריה"מ במלחמה הקרה), מערכת חד קוטבית (כמו ארה"ב אחרי המלחמה הקרה...).
2. פעולת היחידות:
טענתו של וולץ: "מדינות בעלות מאפיינים פנימיים שונים, אשר נמצאות במיקום דומה בחלוקה העוצמה הבינלאומית, נוטות לנהוג בצורה דומה". וולץ מסביר שתהליכי סוציאליזציה ותחרות גורמות להן לנהוג בצורה דומה (מדינות שלא תפעלנה לפי חוקי המערכת- תשלמנה מחיר). הדפוס המרכזי של התנהלות המערכת הבינלאומית הוא איזון כוחות (מדינה אחת מתחזקת, אז האחרות מתחזקות במקביל כדי לאזן את עצמן מולה). איזון הכוחות מתחלק לאיזון פנימי (פיתוח נשק, התעצמות תוך מדינתית) ולאיזון חיצוני (כריתת בריתות, שינוי המעמד במערכת הבינלאומית). וולץ טוען שאותה התנהגות של המדינות היא תוצאה של מכאניזם אוטומטי, ולא של מדיניות חוץ נבחרת ומחושבת. לפי הגישה של וולץ, המבנה משפיע על היחידות ומכוון אותן, ולא להפך!
מבנה המערכת תלוי ברמת היציבות שלה
וולץ: מערכת דו קוטבית היא היציבה ביותר. ההסבר:
- אין פריפריות, כל אזור בעולם הופך לחלק מגוש של אחת המעצמות.
- תחרות אינטנסיבית אך ברורה
- סכנה מתמדת של משברים גדולים.
- במערכת רב קוטבית ישנה סכנה של איזון לא יעיל.
דויטש וסינגר: מערכת דו קוטבית היא היציבה ביותר. ההסבר:
- יותר גמישות לשחקנים.
- קונפליקטים פחות אינטנסיביים ואוניברסאליים.
האם מלחמת העולם השנייה היא סימן לכישלון המערכת הרב קוטבית, או שהיא עצמה האיזון היעיל מול גרמניה הנאצית? צריך לשים לב שככל שיש יותר שחקנים בזירה הבינלאומית, יש פיתוי גדול יותר להימנע מפעולה ולא ליצור את האיזון. האיזונים נעשים איטיים יותר, ובינתיים מדינה רוויזיוניסטית יכולה לעלות.
שינוי אפשרי במערכת
ישנה אבחנה בין שינוי של המערכת הבינלאומית, שלפי הגישה שלעיל לא ייתכן (המערכת תישאר אנרכית לנצח), לבין שינוי בתוך המערכת (בין השחקנים, מי שולט וכולי). לפי הגישה הניאו-ריאליסטית שינוי במערכת אמור להיות מחזורי:
- מחזורי – מאזני כוחות.
- מחזורי – מאבקים הגמוניים (מיוצג על ידי רוברט גילפין).
מגבלות הגישה המערכתית הניאו-ריאליסטית:
- האם יכולה להסביר מדיניות חוץ של מדינות? כן, אך רק ברמת המערכת, ולכן ההסבר יהיה מוגבל. החתך הראשון של ההסבר, שמתחיל ברמה הבינלאומית, כן יוכל להשתמש בתיאוריה הזו.
- בעיות במושג האיזון: האיזון הוא מונח המפתח בתיאוריה, אך יש טיעונים היסטוריים ותיאורטיים המוכיחים אחרת. לעתים מדינות מסתמכות על הצד המנצח, ולא פועלות לאיזון. יש גם איזון כלכלי ואיזון מדיני, לא רק צבאי. סטיבן וולט: מדינות מאזנות מול איום, לא מול עוצמה.
- הגדרת מבנה המערכת.
- התמקדות יתר במבנה.
- חוסר יכולת להסביר שינוי.
- התבססות על עוצמה כעל משאבים.
תגיות:
יחסים בינלאומיים- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של Giora
- אודות Giora
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- חתונה אזרחית
- סיאליס מידע
- ייפוי כח נוטריון
- עציצים ממותגים מתנות לטו בשבט לצמיחה ופריחה של העסק שלכם
- שחזור מידע – Recoverli
- סוגי צילינדרים
- Short Codes: Precisely What Is A Text Or SMS Short Code?
- Conventional Casino Vs Online Casino
- סיאליס מחיר בבית מרקחת
- ביובית בפתח תקווה 24 שעות | דני שירותי ביובית
- מחפשים בעל מקצוע? עסקים? זה עסקים!
- יוסי לוי יועץ שיווק באינטרנט
- המדריך השלם למעבר מעישון לאידוי סיגריה אלקטרונית
- תכשיטים בעיצוב אישי- לילופז
- נוטריון תרגום מסמכים
- נוטריון ברחובות
- יום כייף בבית הספר מתחיל עם מתקנים מתנפחים!
- מה חשוב לדעת על חתונה ביום שישי?
- כך תבחרו את צבע הכסאות לבית שלכם
- אז האם גם לילדכם מתאימה חגיגת מצווה בכותל?