שיתוף פעולה בין לאומי
אין מדובר בהרמוניה, אלא בשילוב כוחות לשם אינטרסים משותפים. מדובר במצב בו שני הצדדים צריכים לסגל את מדיניותם או לשנות אותה, דרך תהליך של תיאום מדיניות, כך שהתוצאות השליליות של החלטה של שחקן אחד עבור השחקן השני תצטמצמנה.
שת"פ תחת אנרכיה – הגישה הריאליסטית
הגישה הריאליסטית היא גישה פסימית מיסודה (מערכת בינלאומית קונפליקטואלית, מצב מלחמה קבוע, אנרכיה וכולי). לפיכך, הגישה רואה בשת"פ אפשרי אך קשה וזמני. הסיבה לכך היא האנרכיה בבסיס המערכת, שיש לה שתי השלכות שליליות שהופכות את שיתוף הפעולה הבלתי אפשרי:
א. פחד מרמאות.
ב. רגישות לרווח יחסי – האם המדינה השנייה עשויה להרוויח יותר? מה מרוויחים מהשת"פ?
מתי ניתן לצפות לשת"פ בינלאומי על פי הגישה הריאליסטית?
- שיתוף פעולה נגד אויב משותף.
- שיתוף פעולה המונהג על ידי מדינה הגמונית (כאשר להגמון יש אינטרס להקים קואליציה למטרה משותפת. ההגמון פחות חושש מעניינים של רווח יחסי, ויש לו יכולת להשפיע על מדינות אחרות לטול חלק בשיתוף הפעולה).
- שיתוף פעולה בתחומים שוליים.
הדוגמה של נאט"ו עוררה שאלות רבות ואתגרה את הגישה הריאליסטית, כיוון שלא התפרקה לאחר הסרת האיום.
שת"פ תחת אנרכיה – הגישה הליברלית-מוסדית
אין מדובר בגישה הליברלית המובהקת, כיוון שבעניין שיתוף הפעולה שמים דגש על רציונאליות. הנחותיה המשותפות של הגישה עם הגישה הריאליסטית:
- מדינות כשחקנים מרכזיים.
- השחקנים רציונאליים.
- המערכת אנרכית.
השוני העיקרי בין שתי הגישות הוא בהשלכות הנובעות מאנרכיה: הניאו ליברלים מקבלים את הטענה שבעיית הרמאות היא הבעיה המרכזית של שת"פ. אולם, לא מקבלים את הטענה הריאליסטית לפיה המדינות עוסקות בראש ובראשונה ברווח היחסי. ניאו ליברלים סבורים שהמדינות מתעניינות ברווח המוחלט ולא ברווח היחסי. התיאוריה מתייחסת לשחקנים כאגואיסטים שמטרתם להעצים רווח אבסולוטי.
גורמים המשפיעים על היכולת לשתף פעולה תחת אנרכיה
בניסיון לפתור את הוויכוח בין הניאו ריאליסטים לליברלים, נבנתה התיאוריה של תורת המשחקים. לפי התורה נעשה ניסיון לצפות את התנהגות השחקנים, כאשר ההנחה הבסיסית היא שכל החלטה אסטרטגית תלויה בפעולות של הצד השני. כל פעולה היא תגובה או הקדמה לפעילות אחרת. העקרונות:
א. מבנה התגמולים:
הנחות מפשטות:
- אינטראקציה אסטרטגית.
- המדינה כשחקן יוניטרי רציונאלי.
- מדינה יכולה לבחור בין שתי אפשרויות: שת"פ (C) או עריקה (D).
האפשרויות:
CC = שני הצדדים ישתפו פעולה.
CD = צד א' משתף פעולה, אך צד ב' עורק.
DD = שני הצדדים עורקים.
DC = צד א' עורק, אך צד ב' משתף פעולה.
המשחק הוא מצב אסטרטגי המאופיין על ידי מבנה תגמולים מסוים (אחת האפשרויות שלעיל). למשל: "דילמת האסיר". דילמת האסיר מייצגת את דילמת הביטחון. אסטרטגיות לשינוי מבנה התגמולים.
ב. צל העתיד:
חשיבותו: המשקל שנותנים השחקנים להמשך האינטראקציה ביניהם בעתיד. צל עתיד ארוך גורר משחק חוזר, שמוביל לשינוי באסטרטגיה של הדדיות. כך גדל הסיכוי לשתף פעולה. אסטרטגיה להארכת צל העתיד.
תגיות:
חוקיםמשפטים- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של Purpleds
- אודות Purpleds
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- חתונה אזרחית
- יוסי לוי יועץ שיווק באינטרנט
- מה חשוב לדעת על חתונה ביום שישי?
- קידום אתרים אורגני
- מה נייחל לנו לשנה החדשה. שהאליטות,הממשל,המנהיגים,יקבלו החלטות נועזות ויתאחדו
- עו"ד רונן אורן
- שר השיכון אטיאס כל הכבוד!!
- קשרי ממשל – מקצוע שלומדים
- הצלחתם של ארגונים בינלאומיים
- האם ASEAN רלוונטי?
- ארגון אסיאן
- המעצמות נגד ARF
- עקרונות ונורמות של ARF
- לשם מה ARF?
- מצד ההגמון
- שינוי תמריצים במדינות באסיה
- חברות APEC
- יוזמת מהטיר בן-מחמד והדילמה היפנית
- APEC במבחן התיאוריה
- הישגי אסיאן