שיטות מחקר בפסיכולוגיה
פורסם:
13:21
26/04/2011 
נצפה 1,089 
שלח לחבר
תנאים, משתדל לשלוט על כל המשתנים הרלוונטיים שעלולים להשפיע על התוצאה, פרט
למשתנה אחד שאותו הוא מפעיל על מנת לבדוק את השפעת המשתנה הזה על התופעה שהוא
חוקר. החוקר אקטיבי ויוצר את תנאי המחקר ומוודא שלא יהיו גורמים מקריים שישפיעו על
התוצאה.
המשתנה שאותו הוא חוקר נקרא "המשתנה הבלתי תלוי" והתופעה שהוא חוקר נקראת
"המשתנה התלוי".
דוגמא: חוקר מעוניין לבדוק אם אפשר למנוע חלומות. הוא אוסף נבדקים, קבוצת ניסוי ומעיר
אותה כל פעם שהוא רואה שהם חולמים רואה זאת ע"י תנועת עיניים מהירה וגלי דלתא, לאחר
מכן בודק מה קורה עם אנשים אלו יום אחרי. ההתנהגות של האדם למחרת זה משתנה תלוי.
שלילת החלום- משתנה בלתי תלוי.
עורך הניסוי לא יכול להשיג תוצאת אמת רק על ידי בדיקה זאת, הוא צריך לקחת קבוצת
ביקורת- להשוות אותם לקבוצה דומה שלא נשלל מהם החלום אותו מין, עדה..., אך את קבוצת
הביקורת צריך להעיר בשלב אחר על מנת שגם להם יהיה חוסר בשינה ושינה לא סדירה, אך לא
באמצע חלום.
• רוצים לבדוק השפעת תרופות בשיטת טיפול - תרפיית חשיפה.
מחלת נפש שכל הזמן שומרים על הגיינה ושותפים ידיים אקראיות. OCD ניקח 3 קבוצות של
עם קבוצה אחת מדבר קצת על כל מיני נושאים- קב' הביקורת- לא תקבל טיפול מיוחד חוץ
משיחות אישיות להחשף למטפל.
לקבוצה השניה ניתן גם חשיפה למטפל וגם תרופות אנטידכאוניות
לקבוצה השלישית ניתן טיפול חשיפה כמו להגיד לאדם שחולה בזה וכל הזמן הגייני ונקי, לשים
את ידיו בלכלוך ולהשאר ככה שעה שלמה ולא מדברים איתו- שיתמודד לבד.
בודקים אצל כולם אחרי כמה פגישות אם חלה ירידה בכמות שטיפת הידיים. מחקרים בד"כ
מראים שתרפיית החשיפה הכי מועילה, אח"כ התרופות, הטיפול הציבורי בלבד בקושי משנה את
מצבם. מכאן תרפיית החשיפה מועילה בטיפו לבאנשים עם סכיזופרניה. אם אחרי תקופה נפסיק
את הטיפול, אז מי שמקבל תרופות ויפסיקו לו אותן יחזור למצבו הקודם בד"כ. בתרפיית חשיפה
זה פחות קורה- פחות יחזרו לאחור אם יפסיקו להם את הטיפול. שלושת הקב' היו שונות בהכל,
כך שניתן להסיק את השפעת שיטת הטיפול בלבד ולהבין ששיטת הטיפול מאוד משמעותית.
מחקר שדה:
החוקר לא נוגע בכלום, רק מתבונן וצופה על התנהגות. אין כאן משתנים תלויים. לסכיזופרנים
בבית חולים לחולי נפש יש חומר ביוכימי במוח שנמצא בשיעור קטן יותר מאשר אצל אנשים
רגילים דוקמין. הבעיה היא שלא יודעים אם סכיזופרניה גרמה לירידה בדופמין או להפך-
החוסר בדופמין ירד כתוצאה מהסכיזופרניה. או אולי הם קשורים בכלל לגורם שלישי ולא
סיבתיים אחד לשני.
בניסוי שלטנו על כל התופעות שחקרנו וידענו חד משמעית שלמידת חומר חדש למשל גורמת
לשיכחה, המסקנות סיבתיות ואמינות. במחקר שדה אי אפשר להגיע למסקנה סיבתית בקלות,
צריכים לשם כך להיות 3 תנאים:
1. צריך למצוא קשר בין 2 הגורמים להוכיח שהם קשורים
2. צריך להוכיח שהסיבה קדמה לתוצאה- ששימוש בדופמין קדם להופעת הסכיזופרניה
3. צריך להוכיח שאין גורם אחר. להוציא מכלל חשבון גורמים שעלולים להשפיע על
התוצאה.
לניסוי יש חיסרון: הוא נערך במצבים לא טבעיים. לכן לא תמיד משקף בצורה אמיתית את המצב
בחיים. הניסויים לכן לא הרבה פעמים מביאים להטעיות.
תגיות:
פסיכולוגיה
- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של Light
- אודות Light
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- דרכי טיפול בחרדות
- איך תדעו שהפסיכולוג באמת עוזר לכם?
- תוך כמה פגישות ניתן ליהנות מתוצאות הטיפול הפסיכולוגי?
- בלי קולות רקע: לא תמיד כדאי לשתף חברים בטיפול שלכם
- זכותכם להפסיק את הטיפול הפסיכולוגי בכל עת
- טיפול פסיכולוגי יכול לסייע במציאת זוגיות?
- טיפול בשיטת nlp
- טיפול בדיכאון אחרי לידה
- פסיכולוג קליני
- טיפול בחרדות מתחיל ראשית כול בגילוי שלהם
- אבחון קשב וריכוז בחיים
- אני-רקסיה…
- טיפול קוגניטיבי – איך זה עובד?
- החרדה ואנחנו
- קורס תטא הילינג לשיפור החיים
- נא להסיר נא להסיר נא להסיר נא להסיר נא להסיר
- מערכת העצבים
- חוסר תיאבון
- סומק בפנים
- כאב-ראש חולי
RSS |
כל הזכויות שמורות רובו תכנים שגולשים כותבים | מאמרים 2017-2011
© תוכן הכותבים מופץ ברשיון Creative Commons