קשרי ממשל – מקצוע שלומדים

היום מכירים ב'לובינג' כמקצוע שדורש לימוד, אימון ותפקוד בתנאי לחץ. באם פעם חשבו שמספיק הפעלת כוח או איום בשביתות כדי להשפיע על החלטות המחוקקים, מתברר שהיום זה מקצוע שלומדים בקורסים אינטנסיביים במכללות ובקורסים מקצועיים.

במשך כששה שבועות אנשים לומדים איך לפתח קשרי ממשל ואיך להשפיע על דעת הקהל עבור לקוחותיהם. הגדרת המקצוע היא: איך לגבש תמיכה בכנסת להצעת חוק ואיך לשכנע מקבלי החלטות על צדקת טענות לקוחותיכם, איך לקדם את האינטרסים של קבוצות מסוימות, איך לקבוע יעדים אסטרטגיים ולהשיגם.

איסוף מידע לחיזוק הטענות

במסגרת הקורסים אנשים לומדים לאסוף מידע בנושא הספציפי עליו דנים, לשאוב מידע ממאגר הנתונים שנאסף, לגייס תמיכה של אנשי מקצוע בנושא הרלוונטי ולהכיר את כל הגורמים הקשורים בנושא – פוליטיקאים, אנשי שטח, תושבי שכונות ועובדי מפעלים.

קשרי ממשל הוא מקצוע המבוסס על נתונים, אחוזים ואין מצב שלוביסט ייתפש כשבידיו טבלאות ורשימות לא מעודכנות. המרצים ילמדו את המשתתפים על תהליך קבלת החלטות, תהליכים ביורוקראטיים, על מוקדי כוח בחברה הישראלית, על הקשר בין שלטון ההון לשלטון החוק, ואת הקשר בין הכנסת לשלטון המקומי.

הכנת אסטרטגיה ויצירת קבוצות השפעה

לאחר לימוד החומר משתתפי הקורסים בנושא קשרי ממשל  יעברו לשלב הבא -  איך לגבש אסטרטגיה ביצועית, איך לקבוע את חברי הכנסת בהם ישקיעו את כל מאמצי השכנוע, איך לנהל משא ומתן להגשמת הניסוחים בחוקים שהוגשו לאישור הכנסת, ואולי חשוב מכל דבר אחר- איך לגייס את דעת הקהל לטובתם.

כמו בנושא של לובינג הניסיון מוכיח שחברי כנסת רגישים מאד לדעת הקהל ותמיכתם תקבע לפי תגובת הקהל ברחוב. אם ירגישו שכיסאם בסכנה הם ישפיעו על סיעתם לתמוך בחוק שעל הפרק. מצבי משבר מלחיצים את המחוקקים ומביאים אותם לשקול את עמדותיהם. פוליטיקאים אינם אוהבים להופיע בכתבות בעיתונים ובדיווחים בטלוויזיה כאויבי העם או כאנשים שאינם רגישים לרגשי לב הציבור.

ניצחון ראשון יאפשר גיוס לקוחות חדשים למשרד שמתמחה בנושא 'קשרי ממשל' Lobbying'}'}. עובדים רבים צוברים ניסיון רב במסגרת עבודתם ובהמשך יוצאים לקריירה עצמאית כדי לייצג ארגונים ומוסדות ולעזור במאמציהם להשפיע על החלטות הכנסת.