צדק אחרי מלחמה
פורסם:
21:59
22/10/2011 
נצפה 1,292 
שלח לחבר
- יוס אד בלום (צדק לפני המלחמה).
- יוס אין בלום (צדק במהלך המלחמה).
החל משנת 2001, אנשים העוסקים בתחום הגיעו למסקנה שצריך להרחיב את התחום של צדק במלחמה גם לנושא של סיום המלחמה, ומה שקורה אחריה. אילו סוגים של הסדרים ותנאים לכניעה הם צודקים? מה קורה אחרי המלחמה? לעתים, אחרי מלחמה נוצרות עדיין התנהגויות שאינן אתיות. הסיבה לכך שהנושא עלה דווקא כעת, הוא שפעמים רבות פעולתם של כוחות או"ם מתבצעת לאחר מלחמה, בניסיון לשקם אזורי מלחמה ואסון ולדאוג לשקם את החיים בהם.
בריאן אורן מנסה להציע כללים שאמורים להנחות כוח מזוין המעוניין לפעול באופן מוסרי:
א. סוגיית סיום המלחמה: באיזו נקודה צריך לסיים אותה? אורן טוען שיש לעצור ברגע שהמטרות של הצד הצודק מומשו, לאחר הצלחה לעצור את הצד התוקף או המפר. אורן טוען שצריכה להיות ערובה לכך שהמצב שהיה לפני המלחמה לא יחזור להיות כפי שהיה (למשל- באמצעות החלשת הצד הלא צודק).
ב. פיצויים: האם צריך לשלם פיצויים על הנזק שנגרם? מי מהצדדים צריך לשלם פיצויים? האם המנהיג או האזרחים? האם לפרוס את זה לאורך שנים או לחדור לחשבונות הבנק של אותם אנשים?
ג. התנצלויות: האם אחת הזכויות של הצד המנצח והצודק היא לקבל התנצלות מן הצד התוקף? ייתכן שהצד הצודק ירצה התנצלות פומבית.
ד. ענישה: גורמים בצד התוקף שהפרו את חוקי המלחמה- ניתן לצפות שיועמדו לדין וייענשו על הפרת הכללים.
ה. הזכות לחולל שינויים במדינה התוקפת: האם מותר לצד הצודק, אחרי המלחמה, להתערב בנעשה בתוך המדינה התוקפת, כדי לדאוג שעניין כזה לא יישנה. למשל, לעצור את מקבלי ההחלטות או להגלות אותם, לחולל שינויים מבניים כאלה ואחרים שיבטיחו שלא תיפתח מלחמה נוספת.
המושג של צדק אחרי מלחמה מבלבל- הוא מחלק באופן מאוד מוחלט את ההבדלים בין הצדק במלחמה, לפניה ואחריה, כאשר בפועל אין הבדל מוסרי בשלבים שונים של המלחמה. תומאס אקווינס אומר שניתן להשתמש בכוח במצב שבו נתקף באופן בלתי צודק. לפי היגיון זה, הסיבות והמטרות של המלחמה הצודקת יכולות להיות בכל נקודה לאורך המלחמה- תקיפה לא צודקת בזמן המלחמה, לקראת סופה או ממש לפני המלחמה (תקיפה שמביאה למלחמה). בריאן אורן רוצה להעביר את הנקודה שניצחון במלחמה לא מאפשר לצד המנצח לשכוח מהצד ולפעול איך שבא לו. ברור שהמצב אחרי מלחמה הוא לא שוויוני, שיש צד מנצח וצד מפסיד. אבל בכל זאת, חשוב לשמור על גבולות מסוימים.
רוב המלחמות מסתיימות באמצעות חוזה. אם צדק של פוסט בלום מתיימר לעסוק בצדק של הסכמי שלום, צריך לשאול באילו תנאים צדק-חוזה הוא בר תוקף? בנוגע להסכם שלום- הסכם כזה הוא בר תוקף כאשר שני הצדדים חותמים עליו באופן חופשי ובהיעדר רמייה. חוק האמנות (אמנת וינה 1969) מסדיר אילו חוזים ואמנות בינלאומיים הם ברי תוקף. חוזה שלום שמושג באמצעות איום או שימוש לא צודק בכוח, הוא חוזה ללא תוקף. אולם, לעתים הסכמים שנכפים על הצד המפסיד באים לעגן את זכויותיהם ולשמור עליהם מפני פגיעה קשה יותר. אם אין אופציה להגיע לחוזה האפשרות היחידה היא להמשיך במלחמה עד להכרעה בנוקאאוט. מצב כזה יהיה גרוע יותר עבור המדינה המפסידה, ולכן עדיף לה לקחת חלק בחוזה, גם אם הוא כפוי.
טענתו של המרצה היא שמי שעוסק בתחום של יוס פוסט בלום, צריך לעסוק ספציפית בנושא של חוזה שלום. כאן עולה השאלה של כיבוד ההסכם: הן מצד החלש שנסחט והן מצד המנצח שמאיים. אם יהיה צד שלישי שאומר שלא יכבד את ההסכם, כמו ארה"ב, זה יקדם קהילה עולמית צודקת יותר. משטר בינלאומי שמציב תנאים מחמירים יותר לגבי הכרה בהסכמים, יכול להוריד את רמת הבריונות בעולם. מערכת המשפט הבינלאומי צריכה להצהיר שאינה מכבדת אף הסכם שנחתם תחת כפייה. מצד שני, באופן כזה המשטר הבינלאומי עשוי לפגוע במדינות חלשות, שהסכם כניעה כזה הוא היחיד שיכול להציל אותן. לעתים, חתימה על הסכם שלום (גם בכפייה) מצילה את המדינות החלשות מפני המשך מלחמה קשה ועקובה מדם. היכולת לחתום על הסכם תחת כפייה היא מכשיר המאפשר להגביל את ההרס במצב של מלחמה. אם הקהילה הבינלאומית לא תכיר בהסכמים כאלה, היא עשויה לפגוע במדינות החלשות.
צריך לנסות ליצור שיווי משקל- בין הורדת רמת הבריונות בעולם לבין הגנה על מדינות חלשות מפני הרס טוטאלי.
תגיות:
מלחמה
- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של אדר שמואליביץ
- אודות אדר שמואליביץ
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- בשתי מלחמות העולם היתה זו ארה"ב שניצחה צבאית והפסידה מדינית
- אירופה ונושא הגרעין – פצצת אטום
- ניסויים גרעיניים
- מלחמת קוריאה
- רגיונאליזציה של ביטחון באסיה לאחר המלחמה הקרה
- מועצת הביטחון
- הצי המלכותי של בריטניה
- צבא רוסיה
- צבא גרמניה
- הצבא הרוסי
- אכיפה פלילית
- האינתיפאדה השנייה
- תפיסת השטחים על ידי ישראל
- סיכום וגישות לחקר המלחמה
- צדק אחרי מלחמה
- גדר ההפרדה
- עינויים בשבי
- האמנה נגד עינויים
- חמאס בעזה
מאמרים נוספים של אדר שמואליביץ
- משפט פלילי בינלאומי
- האינתיפאדה השנייה
- הליכוד בשלטון
- תפיסת השטחים על ידי ישראל
- דיני כיבוש, ומלחמה ומשפט הומניטרי
- מנהיג או של ארגון
- זכויות הפלסטינים
- פסק דין אלפי מנשה
- בית הדין בהאג
- פסק דין פלסטינים
- האסכולה האנגלית
- תקנה 49 לאמנת ז'נבה
- סיכום וגישות לחקר המלחמה
- אמנת ז'נבה
- הגדרה עצמית
- האם ראוי להפעיל סמכות באו"ם
- האם לבית הדין בהאג יש סמכות
- פסק דין בית סוריק
- מגילת האו"ם
- אמנות לזכויות אדם אזרחיות ופוליטיות
RSS |
כל הזכויות שמורות רובו תכנים שגולשים כותבים | מאמרים 2017-2011
© תוכן הכותבים מופץ ברשיון Creative Commons