נאו-ליברליזם

ג'וזף שומפטר מייצג את הגישה בספרו "הסוציולוגיה של האימפריאליזם" (1919), אימפריאליזם כתוצאה של משטר מונארכי אבסולוטי. מסחר יכול להניע את העולם לשלום. הפתרון של שומפטר הוא שילוב של קפיטליזם ודמוקרטיה. הרעיון נובע מהראייה של האדם המודרני כחומרני, אגואיסט. היישום העכשווי של הליברליזם המסחרי בא לידי ביטוי בתיאוריית השלום המסחרי, לפיה יש קשר בין תלות גומלין כלכלית לבין שלום (ראו ריצ'ארד רוזנקרץ, "מדינת הסחר"). יש שלוש טענות שעומדות מאחורי התיאוריה הזו:

קיימת ספרות ליברלית רבה לגבי המערכת הבינלאומית והתלות המסחרית, אולם, הליברליזם לא הצליח להוכיח את נכונותו במקרים אמפיריים שונים. אחת הביקורות על הליברליזם טוענת שאין שום קשר בין המסחר לבין סכסוכים. ביקורת שנייה טוענת שיש קשר בין הדברים, אך קשר הפוך (קשרי מסחר דווקא מעודדים סכסוכים).