מהו חקר אירוע
1. "חקר תקופה היסטורית מסוימת", או "מדידה של שחקן אחד לגבי תופעה אחת".
2. האם מוגבל להחלטה/ שנה מסוימת? רוב החוקרים מסכימים שניתן לחקור תקופה ארוכה יחסית, וזה עדיין נחשב מקרה אחד.
3. האם בהכרח גישה איכותית? היום ניתן להשתמש אף בניתו כמותי.
4. האם כולל השוואה? קיים ויכוח, כאשר חלק טוענים שחקר אירוע חייב להיות מקרה בודד, וחלק אחר טוען שמותר לעשות איזשהו אלמנט של השוואה (למשל, כאשר בודקים לאורך תקופה, אז ניתן לעשות השוואה).
הבעייתיות של השיטה של חקר אירוע: זו גישה שבעצם לא עונה על הקריטריונים של הגישה המדעית (כיוון שהגישה המדעית מחייבת השוואה), אולם גישה זו ממשיכה להיות מקובלת במדעי החברה. לכן, כדאי לעשות מחקר מהסוג השני, ואם עושים מחקר כזה, אז יש לזכור שמדובר בדרך בעייתית מאוד.
הבעיות העיקריות של חקר אירוע:
1. חוסר יכולת ההכללה.
2. בעיה של חוסר אובייקטיביות בבחירת המקרים. הדרך הטובה ביותר היא לבחור בצורה אקראית, אולם הבעיה היא שזה לא אפשרי מבחינה מעשית. כאשר אנו בוחרים מקרה אחד, בד"כ על פי ההטיות שלנו, יש בעיה במסקנות שנסיק.
3. אין קבוצת בקרה. רצוי תמיד שיהיו מספר מקרים, על מנת שחלק יהיו קבוצת בקרה.
4. מחקרים מסיבים ובלתי ניתנים לקריאה. בד"כ מלאים בפרטים שלא ניתן לקרוא אותם.
שלוש דרכים לפתור בעיית ההכללה:
1. הצעות שיפור לטכניקה של חקר האירוע.
2. הצעות הרחבה לכיוון של מחקר השוואתי.
3. ביקורת נגדית על השיטות המתחרות, והצעת קריטריונים אלטרנטיביים. ללכת
לקריטריונים אלטרנטיביים, ולהראות שדווקא חקר האירוע היא הדרך הרלוונטית לחקור.
המרסלי (הפתרונות שהוא מציע):
1. לבדוק בנתונים סטטיסטיים עד כמה המקרה שחקרנו מייצג את כלל האוכלוסייה.
2. לשלב באותו המחקר הן חקר אירוע איכותי והן שיטות סקר סטטיסטיות.
3. לבחור מראש מקרה שיש לו כמה מהמאפיינים העיקריים של האוכלוסייה.
4. להשוות את תוצאות חקר האירוע שלך עם תוצאות מחקרי אירוע אחרים באותה אוכלוסייה.
קריטריונים אלטרנטיביים:
1. לעיתים אנו בוחנים מקרה מסוים דווקא בגלל הייחודיות שלו.
2. גישת חקר האירוע מנתחת סיבתיות בצורה אפקטיבית יותר. צריך לבחון מקרה על סמך יכולת ההסבר שלו, לא על סמך הייצוגיות לכלל האוכלוסייה.
** פתרונות לבעיית חוסר האובייקטיביות: יש חוקר הטוען שבעיית חוסר האובייקטיביות אינה שייכת רק לחקר אירוע, אלא קיימת בכל צורות המחקר.
** לגבי נושא התקפות הפנימית: רצוי פשוט ללכת לכיוון ההשוואתי.
** לגבי הבעיה של מסיביות המחקר: לא הכרחי. אפשר לכתוב ניתוחים קצרים של חקר אירוע.
שימושים שונים של חקר אירוע:
1. מחקר תבניתי-ייחודי: מנסים להסביר אך ורק מקרה ספציפי (למה פרצה מלחמה מסוימת). מחקר כזה הוא בעיתי מבחינת הגישה המדעית (כיוון שאנו מנסים להכליל מעבר למקרה הבודד).
2. מחקר תבניתי-מוסבר: בודקים מקרה בודד, ולא מנסים לפתח תיאוריה, אך מנסים לבדוק תיאוריות שונות על פי המקרה הבודד. הדבר חשוב גם מבחינת התיאוריות הנבדקות, כיוון שבודקים את אמיתותם ויכולתם להסביר מקרים שונים.
3. מחקר בונה תיאוריה: משתמשים במקרה אמפירי מסוים, על מנת להציג תיאוריה.
4. מחקר גישוש: בודקים תיאוריות על מקרה מסוים, ומחליטים האם כדאי לפתוח במחקר מקיף יותר על התיאוריה והמציאות.
5. חקר אירוע קריטי: יש לנסות לבחור את המקרה, על פי השערות המחקר שאנו רוצים לבדוק. (למשל: מדוע מדינות מצטרפות לבריתות שונות. השערה א'- מדינות מצטרפות לצד החלש, כדי ליצור איזון= גישת "מאזן הכוחות". השערה ב'- מדינות מצטרפות על סמך דמיון תרבותי-אידיאולוגי. אירוע קריטי הוא אירוע המסוגל לאמת השערה אחת, ולהפריך השערה שנייה). כאשר בוחרים מקרה, והוא בודד, עלינו לבחור מקרה קריטי – כזה שייתן לנו ניבויים שונים להשערות המחקר השונות.
תגיות:
מחקר- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של Athaliah
- אודות Athaliah
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- חשבון נפש גלובלי
- שיטות סטטיסטיות
- רגרסיות
- השיטה הכמותית
- מחקר כמותי
- יתרונות השיטה הכמותית
- חסרונות השיטה הכמותית
- כיצד מבצעים וכותבים מחקר
- מה זה שאלת המחקר
- ארבעה תנאים בסיסיים להוכחת תיאוריה
- אסטרטגיות מחקר שונות
- מהו חקר אירוע
- מערך מחקר
- פצצת האטום על יפן
- שפך נהר
- מהו המפל הגבוה ביותר?
- מהו הנהר הארוך ביותר בעולם?
- אגם מים מתוקים
- זרימת מים
- כיצד נוצר אגם