יכולת המשטר בישראל לשמור על יציבות על רקע בעיות ביטחון וכלכלה.
פורסם:
20:22
27/08/2011 
נצפה 1,203 
שלח לחבר
נעשו ניסיונות לקצץ קיצוץ רציני בתקציב הביטחון וזאת על פי דרישות שר הביטחון עצמו. בשנת 1951 החליט דוד בן גוריון לצמצם את היקף הצבא משתי סיבות: האחת הוא סבר כי רצוי צבא "קטן וחכם", כלומר מצויד היטב, אך מצומצם בכוח אדם, האחרת הקשיים הכלכליים איימו למוטט את המדינה הצעירה ובן גוריון הגיע לידי מסקנה כי הכרחי להעביר את מקורות לקליטת העלייה ההמונית. הרמטכ"ל יגאל ידין, שחלק על בן גוריון בעניין זה, החליט בתגובה להתפטר. בסופו של דבר גם אירוע נדיר זה לא הביא לידי צמצום של ממש בתקציב הצבא ולשינוי במבנהו, והיה בו כדי להעיד על מעמדו המיוחד ועל נחישותו של בן גוריון יותר מאשר על האפשרות המעשית לשנות את הכיוון שמדינת ישראל הלכה בו בתחום זה.
ההשקפה הבסיסית של בן גוריון שבה לידי ביטוי מפורש כבר בשנת 1948, הייתה כי ביטחון ישראל תלוי לא רק בעוצמת הצבא אלא ולא פחות מכך בהצלחתה להגשים במהירות האפשרית את העלייה ההמונית ולזרז את קליטתה בהתיישבות בכל רחבי הארץ. הבכורה של נושאי הביטחון בתודעה הציבורית הישראלית היא המרכיב החשוב והבולט ביותר בקונסנסוס הלאומי. מבוסס בעיקר על המציאות העגומה בה שרויה ישראל והסכנה התמידית המרחפת מעל ישראל.
ליפסט (1960), קבע כי הלגיטימיות היא גורם מרכזי להצלחת יציבותו של משטר דמוקרטי. לדבריו, מידת הלגיטימיות של משטר נטועה בדרכים בהן הוכרעו שאלות היסוד שחילקו מבחינה היסטורית את החברה. לשיטתו, המושג לגיטימיות הוא מושג ערכי בעיקרו. קבוצות חברתיות קובעות את מידת הלגיטימיות או האי-לגיטימיות של המשטר הפוליטי על-פי מידת ההתאמה בין ערכי המשטר לערכיהן הן (Lipset, 1960. p. 64). דברים אלה מהווים את החוליה המחברת בין תיאוריית הקיפוח היחסי העומדת על חלוקה לא צודקת של משאבים, ביניהם ערכיים, בין קבוצות שונות בחברה לבין הירידה באמון של חברי הקבוצות הללו במשטר גוף כלגיטימי והנטייה לערער את יציבותו.
איש אינו טוען כי לצמרת הביטחונית אינטרסים משלה, המנוגדים לאלה של המדינה ודאי שלא! אך ראוי לחשוב האם שיטות פעולתה של ישראל בלחץ הנסיבות האובייקטיביות הקשות ובהיעדר כלים ותכנון שיטתי לטווח ארוך, אינן גורמות להתעלמות משיקולים כלכליים המחייבים הצגת דרכי פעולה חלופות. בסופו של דבר כלכלת המשק הלאומי היא ששילמה את המחיר היקר לפחות מאז מלחמת יום כיפור ושיטות הניהול של "כלכלת הביטחון" מחיר שהציבור ונבחריו כאחד לא ידעו את גובהו ואת פרטיו ומשום מה גם לא העמידו אותו בראש מעייניהם בשנות ה-80 שוב לא היה אפשר עוד להתחמק מההכרח לצמצם את תקציב הביטחון כפי שטענו מומחים ויועצים כלכליים בשלב יותר מוקדם.
תגיות:
ישראלממשל ופוליטיקה
- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של Lily
- אודות Lily
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- בשתי מלחמות העולם היתה זו ארה"ב שניצחה צבאית והפסידה מדינית
- אירופה ונושא הגרעין – פצצת אטום
- ניסויים גרעיניים
- מלחמת קוריאה
- רגיונאליזציה של ביטחון באסיה לאחר המלחמה הקרה
- מועצת הביטחון
- הצי המלכותי של בריטניה
- צבא רוסיה
- צבא גרמניה
- הצבא הרוסי
- אכיפה פלילית
- האינתיפאדה השנייה
- תפיסת השטחים על ידי ישראל
- סיכום וגישות לחקר המלחמה
- צדק אחרי מלחמה
- גדר ההפרדה
- עינויים בשבי
- האמנה נגד עינויים
- חמאס בעזה
RSS |
כל הזכויות שמורות רובו תכנים שגולשים כותבים | מאמרים 2017-2011
© תוכן הכותבים מופץ ברשיון Creative Commons