חוקת האיחוד האירופי
ארגון בינלאומי קלאסי, הוקם כמעט תמיד על בסיס מדינתי. הארגון לא יכול לכרסם באופן משמעותי בריבונות של המדינות, כי הן ממשיכות לשלוט במידה רבה בגוף שהקימו. האיחוד האירופי שינה את כללי המשחק. בהשוואה לכל ארגון אחר שקיים בזירה הבינלאומית, הוא הארגון הכי על לאומי שקיים כיום. זהו הארגון היחיד שהצליח לשכנע מדינות להקריב קרבן לאומי משמעותי לשם הצטרפות לארגון. הדין של האיחוד האירופי נמצא מעל לדין של המדינות! האיחוד קידם את הרעיון של על לאומיות, ולאט לאט ארגונים בינלאומיים אחרים מנסים ללכת בדרכו.
ב. עליונות הדין האירופי:
בעולם כולו, מדינות מעדיפות את הדין הפנימי שלהן על פני הדין הבינלאומי. האיחוד האירופי החליט לשנות את כללי המשחק, החל מיומו הראשון. פס"ד קוסטה-אנאל עוסק בעובדות הבאות: עו"ד איטלקי נדרש לשלם לחברת החשמל האיטלקית, על פי החוק האיטלקי. עורך הדין התעקש שלא לשלם, וטען שהחקיקה האיטלקית משנת 1962, סותרת את אמנת רומא () אליה הצטרפה איטליה. לפיכך, יש להעדיף את אמנת רומא שגוברת על הדין המקומי. לפיכך, אי אפשר לגבות ממנו את התשלום. ישנם כמה סייגים: אחד מהם הוא שדין חדש גובר על דין ישן. בית המשפט האירופי אליו פנו האיטלקים קבע באופן כוחני ומוחלט, כי הדין האירופי תמיד גובר על הדין המקומי.
ג. השפעה ישירה:
מדינות רבות בעולם נוקטות בגישה הדואליסטית לדין הבינלאומי (הפרדה בין הדין המקומי לבינלאומי). באיחוד האירופי היו מדינות דואליסטיות ומדינות מוניסטיות. עם הקמת האיחוד, עלתה שאלה הנוגעת לבחירה של האיחוד (שחייבת להיות אחידה לכולם- מבחינת קליטה, ציות, יישום ואכיפה).
פס"ד ואן-חן: ואן חן היה יבואן הולנדי שרצה לייבא מגרמניה להולנד, בשנת 1962. עד שנת 1970, כל המדינות היו צריכות לבטל את המכס באופן הדרגתי. הולנד הייתה צריכה לגבות במקרה הזה מס מסוים, אך העלתה את שיעור המכס לגבי הסחורה הזו. היא גבתה מואן-חן יותר ממה שצריכה הייתה לגבות. היבואן נדרש לשלם אחוז גבוה של מס, ופנה לתבוע את הולנד.
הולנד הגיעה לבית המשפט ההולנדי, וטענה כך: סעיף 25 לאמנת רומא, המחייב הפחתת מכס, הוא חלק מאמנה. אמנה היא חלק מן המשפט הבינלאומי, שהוא משפט האומות שננקט בין מדינות. המשפט הבינלאומי לא נוגע לאזרח ולא רואה מול אזרחים, אלא רק מדינות. לפיכך, אם אמנת רומא חתומה על ידי שש מדינות, והולנד הפרה את האמנה, היחידות שיכולות להתלונן הן המדינות. לאזרח אין כל זכות להתערב או להתלונן על כך.
בית הדין באיחוד האירופי הגיע למסקנה שנשואי המשפט האירופי הם מדינות ואזרחים גם יחד. הדין האירופי שונה מן הדין הבינלאומי. אזרחי אירופה רשאים להסתמך על הדין האירופי במסגרת הדין המקומי של כל מדינה ומדינה. החולשה העיקרית של המשפט הבינלאומי היא תת אכיפה. הדין האירופי נהנה מסמכויות אכיפה, ולכן מוחל באופן מלא ברחבי אירופה כולה, בכל המדינות.
ד. הפרלמנט האירופי:
הפרלמנט ממקום בשטרסבורג, הנמצאת בחבל אלזס, חבל המריבה בין צרפת לגרמניה. האירופים החליטו להשאיר את האזור בריבונות צרפתית, ולהקים שם פרלמנט משותף לצרפת ולגרמניה. בפרלמנט יושבים לפי גושים פוליטיים: כל הימנים של אירופה (צרפתים, גרמנים וכולי) בצד אחד וכן הלאה. אזרחי אירופה בוחרים את נציגיהם כל חמש שנים.
ה. מעמד בתי המשפט ופרשנות:
בית המשפט של האיחוד האירופי הוא בית דין מאוד אגרסיבי וחזק. הוא לא מקדש את לשון אמנת האיחוד האירופי, ומעדיף פעמים רבות לקיים את רוח האמנה, את תכליתה. אותה רוח, בעיני בית הדין, היא לקדם באירופה אינטגרציה. בתי דין רבים בעולם לומדים מבית הדין של האיחוד האירופי ומנסים להוביל קו דומה.
ו. התשתית החוקתית:
מדינה ריבונית מושתת בראש ובראשונה על חברה וחברה זקוקה למשטר חוקתי. משטר כזה צריך להסדיר את סוג המשטר, את מערכת היחסים שבין האזרח למדינה, בין המדינה לאזרח וכיוצ"ב. ארגון בינלאומי קלאסי לא מורכב מחברה אלא מקואליציה של מדינות. לפיכך, היא זקוקה רק לאמנה, לחוזה שיגדיר את היחסים בין המדינות המתקשרות.
האיחוד האירופי בחר ללכת רחוק יותר, ולכן יצק לאמנת רומא תכנים חוקתיים, שעוסקים בסוגיות המהותיות והרגישות ביותר (זכויות אדם, חופש ביטוי ועוד). תוך זמן קצר, האיחוד האירופי יצר משטר חוקתי, בשונה מארגונים בינלאומיים אחרים. כיום, האיחוד קרוב ליישום משטר חוקתי מלא. התכנית הסמויה מאחורי המעבר מהסכם לחוקה, היא אג'נדה של הפיכת הארגון למעין מדינת על, ואת אזרחי אירופה למעין חברה אירופית. מטרה זו עשויה לקדם את אירופה עוד.
הבעיה הייתה שבית הדין הוא שקבע את החוקה. כדי להחיל אותה על אזרחי אירופה צריך לערוך משאל בקרב אזרחי המדינות השונות. משאל כזה נערך בהולנד ונכשל. כדי לעשות זאת, צריך האיחוד לשכנע את כל 27 המדינות לתמוך באיחוד שכזה.
האיחוד האירופי הוקם בתקופה שבה מערב אירופה היה במצב כלכלי וצבאי קשה, בעוד שמזרח אירופה נתון תחת שלטון סובייטי חזק ומשגשג. תוך שנים ספורות הצליח האיחוד להשיג את שתי המטרות שהציב לעצמו, ולהפיץ את הצלחתו ברחבי אירופה.
בתקופה האחרונה האיחוד האירופי ניצב בפני אתגרים משמעותיים שאולי יביאו לסיומו: אתגר אחד הוא יצירת תרבות אירופית אחידה. אתגר שני הוא האתגר התורכי המפצל את אירופה לשניים. האתגר השלישי הוא האתגר הכלכלי, שעשוי לפלג את אירופה לשני גושים כלכליים, כבעבר.
האיחוד האירופי קידם את המשפט ואת המשפט הבינלאומי. ארגונים בינלאומיים רבים מנסים ללכת בעקבותיו ולומדים ממנו נורמות משפטיות.
תגיות:
אירופהחוקים- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של or nahum
- אודות or nahum
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- האם גם אנשים פרטיים מגיעים לפשיטת רגל?
- גברים שהתשוקה ירדה משתמשים בויאגרה ומה עם הנשים?
- מיהו נוטריון לאנגלית?
- לקראת מסיבות סוף השנה בגנים ובבתי הספר – מי חשוף לתביעות ומה ניתן לעשות ?
- הזכות לפרטיות מול חקר האמת
- עורכי דין
- רכישת רהיטים תוך אימוץ הרגלי צרכנות נכונים
- עיקול מטלטלין של חייב בהליכי הוצאה לפועל
- מי צריך כיום תרגום מרוסית לעברית?
- לימודי משפטים כמסלול אקדמי נוסף לבעלי תואר ראשון
- אך לעבור בשלום חקירת מצח
- רשלנות רפואית בניתוחי חזה
- אישור צוואה
- שחרור ממעצר בגין אלימות במשפחה
- משמעות פלילית של בדיקת סמים
- התמחות של שנתיים לקראת תואר בעריכת דין – רעיון מבריק?
- תפקידו של נוטריון
- דמי אבטלה של ביטוח לאומי – מי זכאי לקבל?
- עו"ד פלילי- מייצג בעבירות סמים