הרדמה סיבוכים

נחקרה לעומק במשך השנים, עיקר הסיבות הן: 1. נדירות הסיבוכים. 2. במחקרים שבהם נבדקו סיבוכי ניתוח לא הבחינו בין סיבוכים ישירים כתוצאה מהניתוח וממחלות
הרקע של החולה לבין אלה, הנגרמים ישירות עקב ההרדמה. 3. חוסר דיווח על סיבוכים כתוצאה מחשש עקב תביעות משפטיות.
הסיכון למוות כתוצאה מהרדמה מוערך במחקרים שונים כ10,000-185,000. שכיחות התחלואה והתמותה בהרדמה גבוהה יותר בילדים, בחולים עם מחלות רקע
קשות ובניתוחים דחופים. בילדים, התמותה והתחלואה הגבוהים נמצאו בעיקר בתינוקות עד גיל שנה, ובמרכזים רפואיים שבהם אין בנמצא מרדימים המתמחים בהרדמת
ילדים. התחלואה והתמותה בילדים, היא תוצאה לרוב של סיבוכי נשימה, חסימת דרכי אוויר ושאיפת תוכן קיבה. בעבודה, שבה נסקרו במשך תשע שנים הרדמות ב- 12,721 חולים (1983-1975), נמצא כי 9% מהחולים לקו בסיבוך כלשהו. הסיבוכים השכיחים היו הפרעות בקצב הלב (3.9%.), ירידה בלחץ דם (%7.2) ובעיות בנשימה (אחוז אחד). לאחרונה, בעבודה אחרת, שבה נסקרו במשך חמש שנים הרדמות ב-83,844 חולים, נמצא כי סיבוכים קשים התפתחו ב315- חולים (0.4%), מתוכם ב-ווו מהחולים, הרדמה היתה הגורם העיקרי להתפתחות הסיבוך.
לא היתה תמותה. הסיבוכים השכיחים היו בעיות בצינרור דרכי האוויר, בעיה בהתעוררות מהרדמה (הוצאת צינור ההנשמה כשהחולה עדיין לא מוכן לכך, קרי משותק,
מדוכא נשימתית וכדומה), רגישות לתרופות, הפרעות בקצב הלב ולחץ-דם נמוך. ב82- חולים, ניתן היה למנוע את הסיבוך בניהול תקין של ההרדמה. סיבוכים קשים יותר נמצאו בחולים שעברו הרדמה כללית (0.5%) לעומת אילחוש אזורי (0.2%), או הרגעה בלבד (%ו0.). כתוצאה מהסיבוך, היה צורך לשנות את התוכנית (דחיית הניתוח,
העברה ליחידה לטיפול נמרץ לאחר הניתוח וכיוצא באלו) ב23%- מהחולים שלקו בסיבוכים. במחקרים נוספים, דווח על שכיחות של סיבוכים קשים באחוז אחד מהחולים
שעברו הרדמה. בארצות הברית, ועדה מטעם איגוד המרדימים האמריקאי עוקבת ומנהלת ניתוח של נתונים לגבי סיבוכים בהרדמה שגרמו לתביעות. מאגר הנתונים מצביע על 5,000 מקרים בשנות ה80- וה90-. רוב המקרים כללו בוגרים בריאים שעברו ניתוח מתוכנן (שאינו דחוף) בהרדמה כללית. כמחצית מהתביעות, היו תוצאה של אירוע בדרכי הנשימה (24%), או לב (%וו), או כתוצאה מבעיה בציוד, או בהפעלתו. התביעות המשפטיות שהתייחסו לאירועים בדרכי הנשימה אופיינו בשיעור גבוה של מוות, או פגיעה במוח. רוב הפגיעות, היו תוצאה של הנשמה לקויה, צינרוו.
הוושט (במקום הקנה), וצינרור מסובך של הקנה. סיבוכים נדירים אחרים שהסתיימו בתביעות היו פגיעה בעצבים בעיקר בעצבי היד, דום לב לאחר אילחוש אזורי
המתפתח מסיבה שעדיין אינה ברורה לגמרי באנשים בריאים לאחר ניתוחים קטנים, איבוד ראייה בעיקר בניתוחי גב ובניתוחים בהם מפעילים מכונת לב-ריאה,
ופגיעה עצבית, מוות, או פגיעה מוחית כתוצאה מחסמים עצביים והזרקות לחלל העל-קשיתי לטיפול בכאב שאינו קשור לניתוח. חולים לאחר ניתוח מועברים לחדר התאוששות למספר שעות להשגחה וטיפול בבעיות, כגון כאב ובחילות שלאחר הניתוח, לפני שהם משוחררים למחלקת האם. השכיחות המדווחת בספרות הרפואית של סיבוכים בחדר ההתאוששות היא 30%-5%, רובם סיבוכים קלים ומיעוטם קשים. בסקירה שפורסמה לאחרונה, נמצא כי שכיחות הסיבוכים היא 5%, ובדומה לסיבוכים התוך-ניתוחיים. רוב הסיבוכים מקורם במערכת הלב וכלי הדם (24%) שכללו בעיקר בצקת.
תגיות:
הרדמה




- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של Abiasp
- אודות Abiasp
- מידע נוסף