הדילמות הישראליות כלפי דרום אפריקה
זה שינה את הגישה של הלבנים בדרא"פ כלפי היהודים. נוצר מעין קונטרסט בין יחסם ליהדות כדת, לבין יחסם ליהודים שהצליחו לנצח את המוסלמים. לכל זה נוסף הממד הדתי. הן השחורים והן הלבנים בדרום אפריקה הם נוצרים דתיים. הניצחון של 1948 חולל מהפך בתפיסה של מובילי האפרטהייד, בגלל כיבושה מחדש של הארץ המובטחת.
בישראל, עם הקמת המדינה, היו דילמות שונות לגבי הקשר עם דרום אפריקה. מדינה חדשה זקוקה לכל סיוע אפשרי, בייחוד מקהילה יהודית מבוססת כמו בדרא"פ, שהייתה מהגדולות בעולם. במקביל, השלטון הדרום אפריקני פיתח גישה חיובית ואוהדת כלפי המדינה החזקה, וכל זה עודד את הקשר בין המדינות.
ראש ממשלת דרום אפריקה דאז, מלאן, הציע לבקר בארץ, והייתה התלבטות בנוגע לזה בארץ. בסופו של דבר, בן-גוריון הזמין אותו להגיע וקיבל את פניו בשדה בוקר (1950). בן-גוריון היה מודע לבעייתיות של דרום אפריקה, אך שמח על הסיוע מן המדינה. הקהילה היהודית בדרום אפריקה לחצה כל הזמן לחזק את הקשרים בין המדינות, ומשרד החוץ הדרום אפריקני הציע לישראל לפתוח שגרירות בדרא"פ. ישראל סירבה.
כאשר גולדה מאיר הייתה שרת החוץ, הקשר עם אפריקה השחורה הפך להיות נדבך מרכזי במדיניות החוץ הישראלי. כל מדינה אפריקנית שישראל פנתה אליה, פעלה כדי למנוע מישראל קשרים עם דרא"פ. ישראל צמצמה את הקשרים עם דרום אפריקה, ויצרה קשרים עם תנועות לשחרור לאומי ברחבי אפריקה, שהיו מזוהות עם הANC.
בארץ הוויכוח לגבי דרום אפריקה עמד בין שמאל לימין. גולדה מאיר, בתור מנהיגת מפא"י, דחפה להתרחק מדרום אפריקה. ראשי מפלגת הימין הקימו אגודת ידידות עם דרום אפריקה, ורצתה בקשרים יותר עמוקים עם המדינה.
המלחמה בשנת 1967 הוכיחה לדרום אפריקה שידע וטכנולוגיה, בשילוב עם נחישות, מספיקה כדי לנצח, גם בתור מיעוט. אלמנט חשוב נוסף היה המאבק בין הגוש הסובייטי לבין המחנה המערבי. ישראל הייתה מיעוט מערבי מוקפת מדינות פרו-סובייטיות או לא מזדהות, וזה אפשר לדרום אפריקנים להרגיש טוב עם עצמם כמיעוט מערבי.
שיתופי הפעולה בין המדינות הלכו וגברו. אבא אבן, בתור שר החוץ, התנגד מאוד לקשרים הללו. בשנת 1970, התקיימה פגישה בין אבא אבן לבין שר החוץ הדרום אפריקני, מולר. מולר הציע לאבן ברית שכללה מאבק משותף בקומוניזם לצד שיתוף פעולה צבאי וגרעיני. אבא אבן סירב לחתום, בייחוד על רקע הקשרים הטובים של ישראל עם אפריקה השחורה.
הקהילה היהודית בדרא"פ הייתה המומה מסירובו של אבא אבן. גורמים בקהילה גינו את היחסים של ישראל עם ארגוני השחרור האפריקנים. ב1972, נחתם הסכם קונסוליות ודרום אפריקה פתחה בארץ קונסוליה כללית. באותה תקופה, היו לישראל 32 שגרירויות רק באפריקה.
מלחמת יום הכיפורים הביאה למהפך בקשרים עם אפריקה. אוגדות צבאיות ישראליות ישבו בדרום אפריקה, והארגון לאחדות אפריקה הגיע להחלטה שהוא מנתק את הקשרים עם ישראל. תוך 48 שעות, למעלה מארבעים מדינות ניתקו את היחסים עם ישראל. בכל אפריקה כולה, נותרו יחסים דיפלומטיים רק עם ארבע מדינות.
המצב הזה הפך להזדמנות עבור דרום אפריקה, להתחיל יחסים טובים עם ישראל. הצעתם של הדרום אפריקנים קיבלה חיזוק משמעותי על רקע הדחייה מכל מדינות אפריקה, לאחר שהשקיעו בהן במשך חמש עשרה שנה. ישראל הסכימה, ובשנים 1974-5 היחסים החלו להתהדק.
שר ההגנה הדרום אפריקני, בותה, הוביל מאבק משותף בקומוניזם, יחד עם ישראל, וחיזק את שני הצבאות נגד המתנגדים האזוריים. במרץ 1974, נחתם הסכם ביטחוני, ובשנת 1975 נפתחו שגרירויות בשתי המדינות.
באפריל 1975, הגיע לישראל שגריר דרום אפריקה, תחת כיסוי תקשורתי בין לאומי (מדובר בתקופה שבה אף מדינה לא כוננה יחסים דיפלומטיים עם דרום אפריקה). באותה שנה, התקבלה הצבעה באו"ם לפיה ציונות = גזענות = אפרטהייד. לכינון היחסים הדיפלומטיים עם דרום אפריקה הייתה השפעה ישירה על ההחלטה.
מדינת ישראל החליטה להמשיך את הקשרים עם דרום אפריקה. ב1975, נוספו הסכמים בתחום הכלכלה, הטכנולוגיה, התעשייה הצבאית בין המדינות. הכל היה סודי, אך מדובר היה בברית אסטרטגית המובלת בידי מערכת הביטחון.
ב1976, פורסטר ביקש לבוא ולבקר בישראל, על רקע חיזוק הקשרים. בישראל חששו מפני ביקור כזה, ומשרד החוץ התנגד. ראש הממשלה, רבין, החליט לקבל אותו. שלמה אבינרי, מנכ"ל משרד החוץ דאז, התנגד וסירב להשתתף בפגישות עם האורח.
כל הסכרים נפרצו לאחר המפגש הזה, ונחתמו הסכמים מאוד משמעותיים בין המדינות, בייחוד בתחום נשק וטכנולוגיה. דרום אפריקה קנתה את כל הנשק שייצרו בישראל, וגם למדה את הטכנולוגיה כדי להקים תעשייה מקומית. הכל נעשה באופן סודי.
בנובמבר 1977, עברה עוד החלטה בעצרת הכללית של האו"ם, להטיל אמברגו נשק על דרום אפריקה. למרות זאת, אף אחד בישראל לא שקל לכבד את האמברגו הזה. היו תחומים משמעותיים שישראל הייתה יכולה לקדם רק באמצעות מימון דרום אפריקני, ולכן זו לא חשבה לרגע להפסיק את הקשרים.
במאי 1977, בגין עלה לשלטון בישראל. הוא היה קרוב מאוד לקהילה היהודית בדרום אפריקה, וחלק מראשי תנועת חרות היו דרום אפריקנים לשעבר. הקהילה היהודית בדרום אפריקה הייתה מאוד ציונית ואוהדת לישראל. החיבור בין הקהילה היהודית לבין ישראל, גרמה לדרום אפריקה להשקיע ביהודיה ולקרב אותם לשלטון. בין השאר, ניתן אישור מיוחד ליהודים להשקיע כסף בישראל (1980). ישראל נהנתה מאוד מן ההשקעות של היהודים הדרום אפריקנים, שהכניסו כמעט חמישים אחוזים מהשקעות החוץ בישראל. את רוב הכסף, השקיעה מדינת ישראל בפיתוח השטחים המוחזקים.
ממשלת דרום אפריקה התחילה להרגיש יותר ויותר מבודדת, ולכן הזמינה יזמים ישראלים לפתח בנטוסטנים ולנהל אותם. ישראלים רבים נסעו לדרום אפריקה ועשו זאת. בשנת 1981, בגין מינה את אליהו דנקין לשגריר ישראל בדרום אפריקה. מסוף שנות השבעים, דרום אפריקה הפכה לקניין הגדול ביותר של התעשיות הביטחוניות בישראל (צבאית, אווירית ועוד). היא הפכה להיות מקור הכנסה קריטי לגורלן של התעשיות, וזה הפך להיות גורם מרכזי ביחסים.
בשנת 1979, התרחש פיצוץ מסתורי באוקיינוס ההודי. רשת CBS שדרה שיש קשרים בין ישראל לבין דרום אפריקה בתחום הגרעין. דרום אפריקה הכחישה את הקשרים הצבאיים, וכן ישראל. מדי פעם נשמעו עדויות של יהודים שחלפו בשדה התעופה בדרא"פ ושמעו חיילים דוברי עברית.
במחצית הראשונה של שנות השמונים, ישראל הייתה למדינה הכי קרובה לדרום אפריקה, בעולם כולו. אלה היו קשרים מיוחדים וקרובים, הן בתחום הצבאי והן בתחום הפוליטי. נראה כי היו גם קשרים גרעיניים, אך אף אחד מן הצדדים מעולם לא הודה בהם.
בין 1976 ועד 1986, הברית בין ישראל לבין דרום אפריקה הייתה מעין ברית מצורעים. בשנת 1986, ישראל הייתה המדינה עם מערכת הקשרים הכי הדוקה עם דרום אפריקה, ברמה הצבאית והכלכלית. דרום אפריקה הייתה מנודה בכל העולם, וישראל נמצאה תחת ביקורת מתמדת לגבי הנושא הפלסטיני והשליטה בשטחים.
תגיות:
דרום אפריקה- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של Aviv10
- אודות Aviv10
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- איך לעבור לגור לארצות הברית?
- מהן עבירות מין
- הדילמות הישראליות כלפי דרום אפריקה
- הקשרים בין ישראל לבין דרום אפריקה
- הקהילה היהודית בדרום אפריקה
- תיאוריות המציאות האסייתית
- יחסי יפן ואסיאן
- האו"ם והריאליזם
- האו"ם והליבראליזם
- האו"ם קונסטרוקטיביזם
- האו"ם ישראל
- סוכנות האו"ם
- מזכ"ל האו"ם
- ארגונים אזוריים באסיה
- משפט פלילי בינלאומי
- דיני כיבוש, ומלחמה ומשפט הומניטרי
- דרישות הומניטריות בעקבות כניסת צה"ל לרפיח
- רופאים לזכויות אדם
- יישוב סכסוכים באמצעות האו"ם
מאמרים נוספים של Aviv10
- כלכלת גרמניה
- מידע היסטורי על גרמניה
- מדיניות החוץ הגרמנית
- גרמניה מה חשוב לדעת
- מוסדות האיחוד האירופי
- התקופה בין 1966-1969 – התקופה של גאורג קיסינגר
- תקופת כהונתו של הרארד כקאנצלר
- המדיניות של אדנאואר
- מדיניות החוץ הגרמנית
- האופי הגרמני והתרבות הגרמנית
- בשתי מלחמות העולם היתה זו ארה"ב שניצחה צבאית והפסידה מדינית
- במדינת ישראל- האמנם?
- הקהילה היהודית בדרום אפריקה
- הקשרים בין ישראל לבין דרום אפריקה
- הדילמות הישראליות כלפי דרום אפריקה
- עצלנים באמת עצלנים?