דיני המלחמה
פורסם:
22:38
11/10/2011 
נצפה 1,184 
שלח לחבר
- דיני המלחמה חלים הן על התוקף והן על הנתקף.
- דיני המלחמה חלים גם בסיטואציה בין שתי מדינות, כאשר אחת מהן לא מכירה בשנייה. שאלת ההכרה לא רלוונטית.
- כל מדינה אחראית להפיץ את דיני המלחמה, ולוודא שחייליה פועלים על פיהם.
- מדינה לא יכולה להצדיק הפרה של דיני מלחמה מתוקף הגנה עצמית. חייל שמקבל פקודה שאינה תואמת את דיני המלחמה, חייב לסרב לה.
אמנת האג (1907) היא אחד המקורות הבסיסיים של דיני המלחמה. היא בעלת מעמד מנהגי, ומחייבת את כל מדינות העולם. אמנות ז'נבה יותר מורכבות ויותר חדשות, ולכן האיזון מוטה לכיוון הצרכים ההומניטאריים. האמנה הראשונה עסקה בזכויות פצועים, השנייה עוסקת בפצועים ובחולים בים, והשלישית עוסקת בשבויים. האמנה הרביעית עוסקת בהגנה על אזרחים בסיטואציה של כיבוש או עימות.
כל העולם מסכים שלאמנות ז'נבה יש מעמד מנהגי, ורק ישראל מתחכמת בעניין הזה וטוענת אחרת.
דיני המלחמה כוללים מסה קריטית אדירה של חוקים, אך ניתן לסכמם בארבעה עקרונות:
א. צורך צבאי: מותר להפנות את הכוח נגד יעדים צבאיים, התורמים תרומה ממשית לאויב, שפגיעה בהם תביא להחלשת האויב.
ב. הבחנה: כל מצביא ומדינאי חייב להבחין בין מטרות צבאיות לבין מטרות אזרחיות. מטרות צבאיות הן בנות פגיעה ובנות מוות, אך אזרחים לא.
ג. מניעת סבל מיותר: אסור להסב סבל מיותר למי שיצאו ממעגל הלחימה (קרי, לוחמים או שבויים).
ד. מידתיות: קשר מידתי בין התועלת הצבאית לבין הנזק ההומניטארי האגבי.
תגיות:
מלחמה
- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של Halfon
- אודות Halfon
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- בשתי מלחמות העולם היתה זו ארה"ב שניצחה צבאית והפסידה מדינית
- אירופה ונושא הגרעין – פצצת אטום
- ניסויים גרעיניים
- מלחמת קוריאה
- רגיונאליזציה של ביטחון באסיה לאחר המלחמה הקרה
- מועצת הביטחון
- הצי המלכותי של בריטניה
- צבא רוסיה
- צבא גרמניה
- הצבא הרוסי
- אכיפה פלילית
- האינתיפאדה השנייה
- תפיסת השטחים על ידי ישראל
- סיכום וגישות לחקר המלחמה
- צדק אחרי מלחמה
- גדר ההפרדה
- עינויים בשבי
- האמנה נגד עינויים
- חמאס בעזה
RSS |
כל הזכויות שמורות רובו תכנים שגולשים כותבים | מאמרים 2017-2011
© תוכן הכותבים מופץ ברשיון Creative Commons