גרמניה מה חשוב לדעת
פורסם:
14:08
26/05/2012 
נצפה 1,317 
שלח לחבר
1. גרמניה רצתה להיכנס למשפחת העמים וזה היה קשה.
2. קורבנות הנאצים היו בכל אירופה.
3. מלחמה קרה בין העולם החופשי לבריה"מ.
4. גרמניה רצתה להתקבל ע"י ישראל כגרמניה חדשה וככה להיכנס למשפחת העמים.
הישראלים ראו את גרמניה משתקמת כלכלית בעוד מדינות אחרות באירופה סובלות.
גרמניה יכלה להציע כסף וסיוע צבאי. הממשלה הישראלית הסכימה לקבל זאת.
הרבה יהודים עזבו את גרמניה ורצו לחיות חיים גרמניים. היה קשה להיות יהודים עם תרבות גרמנית בישראל. אנשים ישראלים שעדיין קוראים ומדברים גרמנית. דחיפה מתחת לפני השטח ע"י גרמנים שרצו קשרים גם גרמניה ולצד יהודים שהבטיחו לא לדרוך על אדמת גרמניה.
יחסים משגשגים בין גרמניה-ישראל שהשתפרו. השואה היא טראומה לכולם. יש יחסים לא נורמאליים ואפילו ידידות.
המדיניות כלפי ישראל זהה מכל צדדי הקשת הפוליטית בגרמניה. המדיניות לא משתנה בחילופי השלטון. יש אינטרסים משותפים, לישראל וגרמניה, נגד אנטישמיות בעד זכויות אדם. היחסים הכלכליים מפותחים וכך גם התרבותיים.
מד"ע- שיתופי פעולה מדעיים ומחקריים. זוכת פרס נובל עבדה מעל 10 שנים עם המבורג.
מטרה חשובה של האיחוד האירופאי. יחסי ישראל-EU עומדים במקום הראשון, ישראל עושה מאמצים לדרג את יחסיה עם האיחוד. הים התיכון זו שכונה של ה-EU. בגלל שישראל היא שכנה של ה-EU בים התיכון היא גם שכנה של גרמניה. קשה להבין בישראל את הדרך של הסקנדינביות שנמנעות ממלחמה. הם לא היו במלחמה ולכן חושבות שניתן לחיות ללא אלימות.הם הפכו אזור ללא שלום לאזור עם שלום.
אנשים באירופה לא מבינים איך זה לחיות תחת איום. אין לחץ באירופה. כאשר לא מבינים את האיום לא מבינים את ישראל.
ל-EU יש תהליכי החלטות. האיחוד הוא מודל להצלחה ולא אוהבים להגיד לאחרים מי הרע ולא רוצים לקחת צד. עושים מה שאפשר מאחורי דלתות סגורות.
לא קל להבין את ערב הסעודית. השגריר היה שם 4 שנים ועדיין לא הבין בדיוק. לסעודים יש בעיות פוליטיות:
1. הם יושבים על חביתצ נפט ענקית וכולם רוצים אותה.
2. עם המלכים הגיעו הרבה שינויים.
3. יש להם קשר ברור לדת ואמונה. ללא דת אין להם לגיטימיות, ולכן יש להם קשר חזק לדת.
4. קשר ברור עם ארה"ב .ייסדו קשרים עם רוזוולט. בגלל שהם מאוד איסלאמיים לא קל להם להיות בקשרים עם ארה"ב.
האיום היחיד למשפחה המלכותית זה רק מרד של הימין הקיצוני – לכן הם הולכים ימינה רק עד כמה שהימין הולך.
הסעודים גם מפחדים מהאיראנים אך מתפרצים לאט ובזהירות. חוששים שהקיצוניים ינצלו את הקונפליקט.
גלעד שליט- קשה לאירופאים להבין חשיבות של חייל שבוי. אך הגרמנים הבינו שבגלל שזה חשוב לישראל אז זה גם חשוב לגרמניה. כי מה שחשוב לחבר חשוב גם לך. ישראל ביקשה מגרמניה לתווך ולכן גרמניה הסכימה לעזור. המתווך מעביר מסרים משני הצדדים. הוא אינו מכניס דעה אישית.
השגריר לא מעורב בתיווך ושמח על כך. הדרך הכי טובה לשמור סוד הוא לא לדעת אותו.
איראן- אירופה לא מאויימת. על גרמניה אין איום מצד איראן. ישראל מרגישה הרבה יותר מאויימת מאיראן מאשר ה-EU. עבור ישראל איראן הכי חשובה. נוסטרנוילי שהיה בה דיבר הרבה על נושא זה. בגרמניה ואיראן זה לא נושא. יש עלייה בסיכון שמרגישים מאיראן. חושבים בגרמניה חושבים שפעולות צבאיות נגד איראן הינן טעות. יש קן אדום ואחריו חייבות לבוא סנקציות, אך לא פעולה צבאית. נראה שאין יחס קבוע כלפי איראן.
כלכלה גרמנית לא מוכנה להפסיק את קשריה עם איראן ולא מעוניינת להחרים אותה.
צריך לקחת את ישראל כמו שהיא בבחירות דמוקרטיות. אין דיון לגבי השלטון. אירופה רוצה את פיתרון 2 המדינות. גרמניה לא צריכה לחיות עם הפתרונות ולכן זה לא עניינה. אם זה לא המקרה שלך ואתה לא מבין כ"כ מה שקורה אתה יכול ללכת עם חבריך, ללכת כמתווך אך ורק בין חברים.
תדמית ישראל מידרדרת בגרמניה ובכל אירופה. ב- 2-3 שנים האחרונות התדמילת מדרדרת בעקבות מלחמת לבנון השנייה ועופרת יצוקה. אומרים אפרטהייד.
הרבה פעמים מדברים על השואה ללא קשר לישראל. מדברים בגרמניה על הקשרים עם ישראל ועל כל האזור. אין הבנה של הקונפליקט וחושבים שאפשר לחיות בשלום. שואלים הרבה פעמים בגרמניה איך הישראלים באמת? איך באמת חיים בישראל?
המבצע בעזה- הרגשה שצריך לעזוב את שדרות וזה לא מקום בטוח. נכשלו להשיב לחמא"ס שתהיה תגובה יחשראלית חזקה.
גולדסטון – המועצה לזכויות אדם בג'נבה הייתה טעות כי יש שדולה ערבית. גולדסטון נחשב יותר מצון ולכן יותר טוב. בתקשורת ובציבור מבצע עופרת יצוקה לא נראה טוב.
השגריר מספר על נסיעה שלו לבית לחם שעברו הרבה מאוד מחסומים ובסוף לא הגיעו.
הקימו עכשיו שירות חוץ אירופאי. הוא היה שמח להיות שגריר ה-EU. צרפת שונה מגרמניה אך חייבים להמשיך עם תהליך ההעמקה באיחוד האירופי.
העניין של המסגדים שהיה בשוויץ זה בשביל ה-EU. השתמשו באנשים, הרבה מוסלמים, ככח עבודה. הדור הראשון היה מאוד ביישן ולא לא היתה בעיה. בדור השני היתה הרבה אינטגרציה. בדור השלישי חלקם כמו גרמנים וחלקם טורקים. חלקם לא נטמעו וחזרו לזהות טורקית קיצונית ורדיקלית.
זהות אסלאמית- באיסלאם יש הרבה מאמינים אך חלק גם רדיקלים. אי אפשר לגרש אותם בגלל זכויות אדם. חייבים לחיות איתם. יש שרוצים אינטגרציה ולהילחם בקיצוניים. זוהי שאלה חשובה באירופה. לשווציירים יש הרגשה שמסגדים זה לא נכון. אין בעיה עם בית כנסת כי הם נבנו בסגנון כנסיות. הבעיה שהצריחים במסגדים גדולים וזה סימן לכת.
לדעתו המשאל בשוויץ אינו צודק.
בגרמניה בביה"ס היסודי יש יום ישראל. זה לא קל לערבים. חלק מיום ישראל זה לדבר על השואה ועל ישראל. הערבים נלחמים בעצמם בהתמודדות עם ישראל ועם השואה ולהיות חלק מהפרוייקט של ....
בגרמניה לא תורמים סיפורים על הנקבע.
צריכים לדבר איתם על הכל וליצור ניכור קשה כי לא יכולים לאבד את המוסלמים לטובת הישראלים לרווחת המדינה.
תגיות:
גרמניה
- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של Aviv10
- אודות Aviv10
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- חתונה אזרחית
- יוסי לוי יועץ שיווק באינטרנט
- מה חשוב לדעת על חתונה ביום שישי?
- דרך המילה הכתובה: כך תרשימו את המרצה שלכם
- קידום אתרים אורגני
- הסדר הכלכלי הבינ"ל הליברלי
- כלכלת גרמניה
- מידע היסטורי על גרמניה
- מדיניות החוץ הגרמנית
- האופי הגרמני והתרבות הגרמנית
- מדיניות החוץ הגרמנית
- המדיניות של אדנאואר
- תקופת כהונתו של הרארד כקאנצלר
- התקופה בין 1966-1969 – התקופה של גאורג קיסינגר
- מוסדות האיחוד האירופי
- גרמניה מה חשוב לדעת
- לימודי רדיו כמקצוע
- איך להזמין חברת ניקיון לשירותים מיוחדים
- שנות השבעים והדטאנט
- הפיכה באפגניסטן שמעלה כוחות סוציאליסטיים
מאמרים נוספים של Aviv10
- כלכלת גרמניה
- מידע היסטורי על גרמניה
- מדיניות החוץ הגרמנית
- גרמניה מה חשוב לדעת
- מוסדות האיחוד האירופי
- התקופה בין 1966-1969 – התקופה של גאורג קיסינגר
- תקופת כהונתו של הרארד כקאנצלר
- המדיניות של אדנאואר
- מדיניות החוץ הגרמנית
- האופי הגרמני והתרבות הגרמנית
- בשתי מלחמות העולם היתה זו ארה"ב שניצחה צבאית והפסידה מדינית
- במדינת ישראל- האמנם?
- הקהילה היהודית בדרום אפריקה
- הקשרים בין ישראל לבין דרום אפריקה
- הדילמות הישראליות כלפי דרום אפריקה
- עצלנים באמת עצלנים?
RSS |
כל הזכויות שמורות רובו תכנים שגולשים כותבים | מאמרים 2017-2011
© תוכן הכותבים מופץ ברשיון Creative Commons