בהוויורליזם ומבקריו
היא חתרה לעסוק בכלים מתמטיים , כמותיים במקום בטקסטים להפוך הכל למדיד. העקרון המרכזי שעומד במהפכה הזו בבסיסה: חוקר מדעי החברה חייב להיות מנוטרל מערכים אישיים מחקרו. לסדר יש כריזמה – כל דבר שנראה מסודר (מספרים) משרה אמינות.
סיכום: לאור זאת, האם ניתן לעשות מחקר מדעי על מדעי המדינה? לפי הבהוו – כן בתנאי שיעמדו על ארבעת הקריטריונים. האם ניתן לראות תיאוריות במדעי המדינה שניתן להפריך אותם? התשובה: כן, ניתן לחזור על הניסוי ואכן הוא הופך לתיאוריה , אבל לעיתים המציאות משתנה ואיתה התוצאות משתנות.
ההבדל בין מדע טבע למדע החברה: בעיני מקס וובר (סוציולוג גרמני) מדעי האדם מבוססים על הבנה עמוקה של המציאות. שהיא אינה רלוונטית למדעי הטבע . במדעי הטבע יש תיאור של המציאות אך לא ההבנה. ואילו חקר של החברה האנושית מחייב הבנה עמוקה הקשורה באמפתיה לנושא המחקר. אמפתיה שלא מחייבת הזדהות אישית.לא צריך רק לתאר את התופעה, צריך להבין מאיפה זה מגיע. זה משהו שיש למדעי החברה ולא הטבע.
תגיות:
ממשל ופוליטיקה- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של ahron7zion
- אודות ahron7zion
- מידע נוסף
מאמרים דומים
- חתונה אזרחית
- יוסי לוי יועץ שיווק באינטרנט
- מה חשוב לדעת על חתונה ביום שישי?
- קידום אתרים אורגני
- מה נייחל לנו לשנה החדשה. שהאליטות,הממשל,המנהיגים,יקבלו החלטות נועזות ויתאחדו
- עו"ד רונן אורן
- שר השיכון אטיאס כל הכבוד!!
- קשרי ממשל – מקצוע שלומדים
- הצלחתם של ארגונים בינלאומיים
- האם ASEAN רלוונטי?
- ארגון אסיאן
- המעצמות נגד ARF
- עקרונות ונורמות של ARF
- לשם מה ARF?
- מצד ההגמון
- שינוי תמריצים במדינות באסיה
- APEC במבחן התיאוריה
- הישגי אסיאן
- חברות APEC
- יוזמת מהטיר בן-מחמד והדילמה היפנית