אוטם שריר הלב (התקף לב)
פורסם:
3:20
21/06/2011 
נצפה 1,937 
שלח לחבר
לעומת-זאת, אפילו חסימה של עורק כלילי גדול לא תגרום לאוטם שריר הלב, אם קיימת אספקת דם מספקת בסעיפי העורק שעוקפים את החסימה. אך אם אספקת הדם לשריר נחסמת לחלוטין, בתוך כמה שעות יתרחש בו נמק, והנזק בקטע הפגוע יהיה בלתי-הפיך. חלקים שונים של שריר הלב עלולים להיפגע מאוטם, בנפרד או במשותף. המקום השכיח ביותר לפגיעה הוא שריר החדר השמאלי של הלב, שהוא האיזור הנושא בעומס העיקרי של שאיבת הדם. איזור האוטם תואם פחות או יותר את "גבולות השליטה" של העורק החסום, שממנו הוא ניזון קודם לחסימה. הקטע הפגוע של שריר הלב עובר נסק ומתחלף ברקמת צלקת, אשר אינה בוטלת חלק בהתכווצות הלב. כיום, לאחר התמעטות גורמים חוץ-טרשתיים לאוטם, תואמת האוכלוסיה שבסיכון את האוכלוסיה שעלולה לחלות, או שחלתה, במחלת טרשת העור- קים (ראה ערך). כאמור, בין גורמי הסיכון העיקריים לאוטם הידועים היום נמנים : מחלה טרשתית, סוכ- רת, מין (זכר), גיל (מעל ארבעים שנה), עישון סיגרי- ות, יתר-לחץ-דם והפרעות אחדות במשק השומנים בדם (עודף כולסטרול וחוסר איזון בין מקטעים שונים של כולסטרול). ידוע מכבר שמשתנים פסיכוגניים וחברתיים, כגון תיפקוד משפחתי מופרע, אישיות לחוצה והישגית ואירועים קשים מגבירים את הסיכוי ללקות במחלת לב טרשתית ובאוטם, אך השפעתם המדויקת משמשת עדיין נושא למחקר. כאב או לחץ בחזה הוא התלונה השכיחה ביותר של חולה בתחילת התפתחות אוטם שריר הלב. הכאב הוא בדרך-כלל עמוק, הוא דומה לכאב של תעוקת החזה, אך בדרך כלל קשה וממושך יותר.
במקרים רבים מתפתח הכאב בהדרגה, "תופס" את מרכז החזה ו/או את רוב הבטן ומקרין לכתף או ליד השמאלית; לעתים נדירות יותר הקרינה היא ליד ימין, לבטן, לגב, לצוואר או ללסת התחתונה. הכאב מלווה לעתים בחולשה, בחילה, הקאה, סחרחורת וחרדה בולטת. הוא יכול להתחיל עקב מאמץ, אך אינו פוסק במנוחה. הגם שכאב הוא התלונה השכיחה ביותר, למעלה מ20%- של מקרי האוטם אינם טיפוסיים, למשל: הכאב יכול להתחיל ביד; במקרים רבים, בעיקר בקרב אלה שסובלים מסוכרת, אין כאב כלל ("האוטם השקט"); בחלק מהחולים מתבטאת תחילת האוטם בהופעת קוצר נשימה פתאומי.
במקרים אחרים מתבטאת תחילת האוטם בעילפון, באובדן ההכרה או במות-פתע, במצב בלבולי או בתחושה של חולשה עמוקה, בירידה פתאומית בלחץ-הדם או בהפרעות בקצב הלב שלא היו קודם לכן. רמז נוסף למצבו של החולה ניתן לקבל מתגובותיו הגופניות לכאב שאינו מרפה : חוסר מנוחה, שיהוק או גיהוק כפייתי ואף ניסיונות לגרום להקאה. תגובה מאוחרת יותר לאוטם המתפתח היא עלייה בחום הגוף, בדרך כלל בין 37 עד 38. אמנם, רק במיעוט המקרים של כאב בחזה יאובחן בסופו של דבר אוטם שריר הלב ; אך בגלל הסיבון הרב שבאוטם, חייב כל אדם שחש כאב בחזה (פרט לחולים שסובלים מתעוקת חזה יציבה) לעבור בדיקה רפואית במהירות. גם אדם היודע כי הוא סובל מתעוקת חזה צריך להגיע בדחיפות לבדיקה רפואית, אם התקף הכאבים החדש שונה מתעוקתו הרגילה: כאב חזק יותר, שונה באופיו, מתחיל בנסיבות לא רגילות, (כגון במנוחה), ממושך מהרגיל, או איננו מגיב במהירות למנוחה או לתרופות שמרחיבות את כלי הדם. מובן מאליו, שאובדן הכרה פתאומי מחייב הזעקת ניידת טיפול נמרץ או צוות רפואי אחר למקום האירוע. במקרה של הפסקת הנשימה ו/או הדופק, יש להתחיל בפעולות ההצלה במקום האירוע.
האבחנה הרפואית של אוטם שריר הלב נעשית על-סמך צרוף של תלונות טיפוסיות. שינויים אופ- ייניים בא.ק.ג. ועלייה באנזימי שריר הלב נובעים מפגיעה בשריר זה כתוצאה מהפסקת הזנתו בדם ובחמצן. אם אבחנת האוטם עדיין מוטלת בספק, נוקטים הדמיית שריר הלב הפגוע באמצעות מיפויו על-ידי חומר רדיואקטיבי. מאחר שהאוטם גורם נזק בלתי הפיך לשריר הלב, במשך שנים רבות כוון הטיפול הרפואי בנפגעי האוטם נגד סיבוכו הפגיעה, שכל אחד מהם עלול לגרום להחמרה קשה במצבו של החולה ולהביא לידי מותו. הסיבוכים העיקריים של אוטם שריר הלב הם : - הפרעות קצב, עקב חוסר יציבות במערבת ההולכה של הלב בשריר הפגוע או בסמוך לו, בגלל פגיעה ישירה במערכת ההולכה, או בשל הפרעה במשק המלחים בדם. הפרעות קצב סדריות כלשהן מופיעות ב90% מהחולים באוטם. - פרפור חדרים היה הגורם השכיח ביותר למוות של חולי אוטם, לפני שהוקמו יחידות לטיפול-לב נמרץ. במהלך האוטם החריף נחוץ ניטור לב (מעקב אלקטרוקרד- יגרפי) קפדני לצורך התערבות טיפולית מהירה. בימינו ניתן לטפל בהפרעות קצב והולכה ביעילות באמצעות תרופות, נוזלים חמצן, טיפול חשמלי או השתלת קוצב-לב. - אם במהלך אוטם חריף נפגע חלק גדול ישריר הלב, עלולה להתפתח אי-ספיקת לב. בעיקר כתוצאה מהפחתת כושר ההתכווצות של החדר משמאלי. סיבוך זה הוא היום סיבת המוות העיקרית במקרים של אוטם. הטיפול היעיל בהפרעות הקצב המוקדמות מאפשר לחולים לחיות עד לשלב שבו תלויה הישרדותם ביכולת הלב לתפקד כמשאבת- דם. אי-ספיקת לב גורמת לירידה בזרימת הדם ההיק- פית. כתוצאה מכך עולה תנגודת לזרימה בכלי הדם ההיקפיים, מה שמקשה עוד יותר על פעולות הלב כמשאבה. מעגל קסמים זה עלול, כאמור, להביא למות החולה. כדי לטפל במצב הזה יש צורך בניטור של תפוקת הלב והתנגודת ההיקפית. אפשר להגיע לרמה טובה של ניטור באמצעות מכשור מיוחד המצוי ביחידות לטיפול-לב נמריץ. הטיפול באי-ספיקת לב מורכב בעיקרו ממתן נוזלים, חמצן תרופות, לפי הצורך.
אוטם שריר הלב עלול ליצור נזקים מכניים בשל הרס של קטע משריר הלב. הקשה שבסיבוכים האלה הוא קרע של שריר הלב, בדרך כלל בגבול שבין האיזור הפגוע לאיזור הבריא. קרע מלא גורם לדימום קשה לתוך חלל מעטפת הלב, אשר ברוב המקרים גורם במהירות למוות. סיבוך זה, וסיבוכים מכניים אחרים, דורשים לעתים קרובות התערבות ניתוחית. - אוטם שריר הלב, סיבוכיו ושהייה ממושכת במיטה יוצרים נטייה להתפתחות קרישי דם, הע לולים לחסום את זרימת הדם לאיברים חיוניים בגוף כגון מוח, ריאות, לב, כליות וכדומה, ולגרום שם לאוטם, העלול לגרום נכות קשה ואף מוות. לכן במקרים רבים נהוג לתת לחולי אוטם, כטיפול מניעה, תכשירים נוגדי קרישה, אם יש עדות להי- ווצרות קרישים נוספים, ניתן טיפול זה לאורך זמן. בשנים האחרונות, עם שיפור אמצעי האיבחון והפינוי (ניידות לטיפול-לב נמרץ, למשל), נפתחה "פשרות להתערבות טיפולית מוקדמת, במטרה לה- ביס את הקריש שחסם עורק כלילי ולהשיב את זרימת הדם לקטע האטום של השריר בטרם מתו תאי השריר והנזק נעשה בלתי-הפיך. טיפוף חדשני הל - הזרקת אנזים ממיס הקריש לוריד - עשוי להצליח רק אם הוחל בו בתוך השעות הראשונות מתחילת האוטם. מכאן מובנת החשיבות של אובחון מהיר והפנייה לעזרה עם הופעת הסימנים הראשונים לאוט. בשנים האחרונות נאספו עדויות רבות להשתק- מותם המהירה של חולים שעברו אוטם שריר הלב.
חשוב לזכור שמרבית החולים שעברו אוטם יכולים וצריכים - לקום מהמיטה כבר אחרי ומים ספורים. נוסף על היתרון הפסיכולוגי מביא הדבר גם להקטנת הסיכון להיווצרות קרישי דם חדשים. חולה שעבר אוטם צריך לעבור הערכה רפואית של תיפקוד ליבו, שכוללת מבחן מאמץ ולעתים אף צנתור הלב והדמיה גרעינית, חזרתו של החולה לפעילות יומיומית צריכה להיעשות בהדרגה ותחת בקרה רפואית. חולים הסובלים ממחלה טרשתית קשה עלולים להזדקק לניתוח המעקפים. הסובלים מתעוקת חזה שעברו אוטם יעזרו בטיפולים רפואיים נגד תעוקת החזה. חשיבות רבה נודעת למניעת גורמי הסיכון למחלה טרשתית (אשר אוטם שריר הלב הוא אחד מביטוייה): הפסקת העישון, טיפול בותר-לחץ-דם, הורדת רמת הכולסטרול בדם והתאמת אורח החיים לצרכי החולה ולמצבו.
תגיות:
רפואה
- מאמרים דומים
- מאמרים נוספים של Avigal
- אודות Avigal
- מידע נוסף
RSS |
כל הזכויות שמורות רובו תכנים שגולשים כותבים | מאמרים 2017-2011
© תוכן הכותבים מופץ ברשיון Creative Commons